האם מה שקיבלנו את המסורה הטבריינית הוא מתוך וודאות מוחלטת שהיא נכונה, או רק מתוך שהיא יותר מדוייקת מהמסורה הבבלית. האם יתכן שישנן טעויות במסורה הטבריינית שקיבלנו עלינו? אני שואל כי שמעתי לאחרונה דבר מעניין: בלשון התנ"ך יש צורה של מקור נטוי פְעֹל (כדוגמא לרוב הפעלים מהבניין הקל) שמתחבר עם אותיות בכל"ם. [לדוגמה: שְמֹעַ: בִשְמֹעַ (שמות טז, ח), כִּשְמֹעַ (בראשית כט, יג), לִשְמֹעַ (ויקרא כו, כא), מִשְּמֹעַ (קהלת א, ח)]. והנה בל' חז"ל הצורה הזו נעלמה, והשריד היחיד מאותיות בכל"ם ששרד הוא האות ל'. אך בשל יחידותה, התדמתה עם צורת הרבים שלרוב דומה, [ולכן אמרו לומר ולא לאמר, לישב ולא לשבת, לירד ולא לרדת, ליקח ולא לקחת ועוד כהנה וכהנה]. והנה מצאנו בִּנְפֹל (איכה א, ז), כִּנְפֹל (שמואל, ב, יז, ט), אבל לִנְפֹּל (תהלים קיח יג). ומה נשתנה לִנְפֹּל שבא בפ' דגושה, אם לא שזו השפעה מל' חז"ל שבה עה"פ דגוש בשל התדמות עם העתיד, והשפעה זו השפיעה גם על חכמי המסורה. (אמנם דוגמא זו איננה טובה כ"כ שהרי צורת העתיד היא יפול ולא ינפול, אך ה"ה לכל הפעלים שעה"פ שלהם מאותיות בג"ד כפ"ת).
Google
