נוסח הברכה כשמכווין להוציא ידי חובה

אין חובה לקחת כירים חדשות, צריך לנקות אותם היטב ואח”כ לעשות להם הגעלה. ומכל מקום טוב שיהיו כירים לפסח.

הבדלים בכשרות – אין

הבדלים במחיר – ניתן לברר אצל מאיר ברמה 050-875-4444

מרן שליט”א שורף את החמץ ביום כי מנהג משפחת מאזוז מאז ומעולם לשרוף ביום, והרוצה להמשיך במנהגו לשרוף בלילה כאן בא”י – ראשי לעשות כן.
והדברים מבוארים בספר ה’ נסי ח”ב.

לא ניתנה תורה למלאכי השרת ונראה שלא התכוונו חז”ל לרגע כמימריה שבאותו זמן זה יחמיץ. באו לאפוקי משהיה ממש

ז”ל רבנו חננאל: אמר רב יהודה הבודק “אחר שיבער הכל” צריך שיבטל בלבו מה שאינו ידוע לו עכשיו. ע”כ. ובפשטות כוונתו על הביטול של הלילה, כי אז מבטלים מה שלא ידוע, ובבוקר מבטלים גם מה שידוע כידוע. ועיין עוד בספרו של מרן שליט”א ה’ נסי ח”ב עמ’ מ”ג בהערה ותרו”ץ

א. המחלוקת אם זה נחשב מיחזי.
ב. אם יש להם כשרות טובה – אין הבדל. דעת מרן שליט”א ללכת אחר הנפח וכן דעת מרן הגר”ע יוסף זצ”ל. [דברי מרן שליט”א מבוארים בהרחבה בספרו ה’ נסי ח”ב ע”ש].

חבל שאתה ממהר לכתוב בתקיפות: “זה אינו”, בשעה שאפילו לא טרחת לפתוח את הספר המצויין בהערה שם.

ולגופו של ענין, אכן בחזון עובדיה כתב להחמיר בזה, אך כשנשאל למעשה התיר, ואמר שבספרו הוא רק העתיק דברי הרמ”א כמות שהם. וזה הובא בשמו בספר מעין אומר.

זה אמנם נשמע קצת מוזר, ומי שירצה להתווכח יגיד שאין לסמוך על מעיין אומר וכו’. אבל הדברים נראים אותנטיים מאד. ומי שיעיין בסוגיא יראה שכך עיקר הדין לספרדים (וגם לאשכנזים לא פשוט להחמיר, לולא דברי הרמ”א). וכמו שהארכתי בזה בס”ד במחקרי ארץ ח”א סי’ מ”ד (נמצא באוצר החכמה, ומסתמא גם בחנות הספרים של הישיבה).

ע’ בבא”ח (וישב סי”ג) דיעשה נר השמש משונה משאר נרות חנוכה. ע”כ

ויש נוהגים לעשות דווקא משעוה (ע’ בשערי הלכה ומנהג ח”ב ע’ ער”ה ובהוספות לשו”ע הרב ע’ תשכ”ז במנהגי בית הרב שנוהגים להדליק בשעוה).

ועכ”פ לא שמענו הידור בשמן זית.

נהגו להשתדל שתהיה של כסף דווקא (או קרוב לכסף). עיין בכף החיים (סימן תרע”ג ס”ק ס’ וס”ד). אך אם הכסף לא נאה, והזכוכית נאה יש להעדיף הזכוכית קריסטל משום זה אלי ואנוהו.

בודאי שאפשר.