מקור דין זה הוא מצוואת רבי יהודה החסיד (אות כ"ד). אך בהגהות מקור חסד שם (אות ל"ו) כתב בשם הפוסקים כמה ספיקות להקל, שמא הצוואה רק לזרעו, ושיש שהוכיחו שצוואה זו בפרט זה הוא דוקא בילדים קטנים שאבותיהם מחתנים אותם, ולא בגדולים שיכולים לסגור התנאים ולהתחתן בעצמם. ושיש שכתבו שהוא דוקא בשם פלאי, אבל בשם רגיל כאברהם ויצחק אין קפידא, ובפרט אם זה כהן וזה ישראל. עיין שם. ויש בזה כמה ספיקות להקל, ובפרט שהוא דבר סגולי ולא טבעי (עיין בשו"ת יביע אומר חלק א' חלק יו"ד סימן ט' אות ו'). ומה גם שלשנות או להוסיף שם בגיל מבוגר, אין זה פשוט כלל ולא נח כלל. ואחר שמעיקר הדין אין צורך לשנות וכנ"ל, יותר כדאי להמתין לבינתיים ולנסות תרופה ידועה, היא התפילה מכל הלב לבורא עולם (ואולי גם בדיקות רפואיות אצל רופאת נשים, שלעיתים בגלל דברים קטנים חוסר ברזל וכיוצא לא נכנסים להריון). ולהדר להדליק נרות שבת וחנוכה בזמן ובשמן זית, שזו סגולה לבנים כמבואר בגמרא (שבת דף כ"ג ע"ב). וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.