יתכן ולא הבנתי נכון את תשובת הרב, אבל מה שנכתב באתר בשמו זה שהלומד שלא הלכה למעשה זה נקרא לימוד תורה לשמה ותמיהתי רבה, חדא נאמר ויקרא רבה (פרשה לה אות ז) אמר רבי יוחנן, הלמד שלא לעשות - נוח לו שנהפכה שליתו על פניו ולא יצא לאויר העולם, ועוד כל יום בתפילה אנחנו אומרים "ללמוד וללמד לשמור ולעשות"...וגם כתב בספר חסידים (סימן תתקמד): אם חשב אדם ללמוד לשמה, כיצד יעשה? יחשוב בלבו כשילמוד, שכל מה שאלמד אקיים. ובמדרש שמואל על המשנה באבות (פרק ב מ"ב): "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון", הכוונה, שעל האדם ללמוד כדי לשמור ולעשות, שעיקר לימוד התורה לשמה הוא כדי לדעת דיני המצות ולקיימם, ומעשה המצות יִקַרֵא מלאכה. וזה שאמר "כל תורה שאין עמה מלאכה". ומרן הכסף משנה (ה' תלמוד תורה פרק ג הלכה י) שאין כוונת למידתו לשמה, רק להתכבד בהיותו ראש ישיבה, או שכוונתו על מנת ללַמֵד וליטול שכר כמי שלומד איזה אומנות, מספיקים בידו ללמוד וללמד כפי כוונתו ולא יותר. אבל הלומד על מנת לעשות, הוי לומד לשמה, ומספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ע"כ. וכן כתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספר זכירה לחיים (דף מד),