ראיתי בזוהר חדש (דף יט ע"ב, ובדפוס ישן דף יא ט"א), שפעם אחת כשהיה רבי זירא בדרך במדבר, ראה ערבאי אחד זקן שהיה נושא עליו משא של עשר סאה, ואמר לו: "אני מתאוה שיהיה הכח הגדול הזה שלך, להשתמש בעסק התורה". השיב לו הערבאי: "לא עשו אותי אבי ואמי בעבור עסק התורה, אלא רק בעבור עסק זה של משא של כתפים לשאת משאות כבדות, כי אני שמעתי שאבי היה אומר ומספר, שבשעה שהזריע אותי, כל תאוותו היתה שיוליד מן הזרעתו בן שיש לו כח גדול, להביא על כתפיו משאות חיטים מן השדה לבית, ובעצה הזו החזיק והתפלל באותה שעה, ועכשיו אני זקן, מה אעשה?" לא הבנתי מדוע אומר רבי זירא הלואי שהיה לישמעאלי הזה כח בלימוד התורה?