בתחילה הגמ' למדה ששריפה חמורה מסייף, אח"כ למדה שסקילה חמורה מסייף, ולבסוף למדה שחנק חמור מסייף. והנה כל יסוד הלימוד ששריפה חמורה מסייף, ושסקילה חמורה מסייף, בנוי על זה שחנק חמור מסייף, שכך למדו: ומה חנק שחמור מסייף, שריפה חמורה ממנו. סייף הקל (שחנק חמור ממנו), לא כל שכן ששריפה חמורה ממנו. וכן על זה הדרך לגבי סקילה שחמורה מסייף למדו כך: ומה חנק שחמור מסייף, סקילה חמורה ממנו, סייף הקל לא כ"ש. נמצא שבשביל ללמוד ששריפה וסקילה חמורים מסייף, צריכים אנו לצאת מנקודת הנחה שחנק חמור מסייף. ובשביל לדעת שחנק חמור מסייף צריך ללמוד מעיר הנדחת, שגדול כח המדיח מכח הנידח. וראינו שעונש המדיח (לר"ש) בחנק, ועונש הנידח בסייף. מכאן שחנק חמור מסייף. א"כ בעת שרצינו ללמוד ששריפה וסקילה חמורים מסייף, חייבים אנו להוכיח קודם כל שחנק חמור מסייף, כי רק בזכות זה נוכל להבין ששריפה וסקילה חמורים. ולבסוף הגמ' רצתה לסדר את כל מיתות בי"ד ולומר מנין שכל אחת מהם חמורה מחברתה. ולכן חזרה על הלימוד שחנק חמור מסייף, בשביל ללמד לעצמו שחנק חמור מסייף.