א) כן, כך פירש רש"י וז"ל: תלמיד חכם שבח הוא לו, אבל עם הארץ ואינו כהן גנאי הוא לו לאהרון ונענשים. עכ"ל.
ב) הנה בשו"ת חוות יאיר (סי' ע') כתב שאין דין זה נוהג בזה הזמן, שאין לנו עם הארץ שדברו בו חכמים בגמ' שם. ע"ש. אולם בספר תנא וחסדא ח"ב (דף רכ"ח) חלק עליו. ומרן הגר"ע יוסף שליט"א בשו"ת יחוה דעת ח"ה (סי' ס"א) הסביר שאין בדבר זה מחלוקת, והחוות יאיר דיבר בעם הארץ שאינו שומר תורה ומצוות כלל, ובזמנו לא היה מצוי. ומזה שהביא מרן בשלחן ערוך דין זה משמע שנוהג בזה הזמן. לכן גם בזה הזמן צריך לחשוש לזה. אלא שהגדרת עם הארץ היא אדם שאינו שומר תורה ומצוות כלל, ונישואיו עם בת כהן מהווים לו סכנה. אבל אדם השומר תורה ומצוות אלא שאינו תלמיד חכם, מותר לו להתחתן עם בת כהן ואין בזה סכנה, והוא בגדר רשות. ובחור ישיבה הוי צורבא מרבנן שעתיד להיות תלמיד חכם, והוא צריך לחפש להדבק בזרעו של אהרון. וכמבואר כל זה בשו"ת יחוה דעת הנ"ל.