אמירת "אתאנו" כשאין מנין

כבר תקנו במהדורת מכון הרב קוק מסרקסטא במקום מסרט ס”ט, ובאמת חפשתי וראיתי שהשטמ”ק מביא אותו הרבה פעמים בפרט בב”ק, וזה מה שכתב כאן שכתב “בפסקיו לב”ק”. ומאידך הר”מ מסרט ס”ט לא מצאתי בכלל שהביאו במקום אחר.

מותר לזוג ללכת למסעדה בשרית עד ראש חודש אב גם אם יש בזה עונג ושמחה ולא נאסר אלא מראש חודש אב כמבואר בסימן תקנא

בחזון עובדיה כתב שמנהג הספרדים בירושלים להחמיר בנישואין רק מראש חודש אב. מנהג האשכנזים ויוצאי ג’רבא להחמיר כבר מי”ז בתמוז וכן כתבו בבן איש חי בכף החיים ובברית כהונה.

מן הדין מותר לעשות שבת חתן בשלושת השבועות.

מעולם לא קרענו כשראינו את ירושלים, כי נמצאת ב”ה בשלטון ישראל.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1100).}

גם בגד שנקנה לפני בין המצרים אסור לחדשו בימי בין המצרים. ובשבת מותר מעיקר הדין, ויש שנהגו להחמיר.

אינני יודע אם יש לזה טעם דקדוקי, התארים הללו לא נוצרו בתקופה אחת וייתכנו הבדלים במטבע הלשון בין התקופות.

נ"ל שכך כוונת הברכה בכוחו ובגבורתו מלא עולם [=העולם מלא].

ובזה ניחא הקושיא.

מצות עשה שתשבות הקרקע אפי' מעבודה שע"י אחרים, עייון ביאור הגרי"פ על ספר המצוות לרס"ג (עשה ס"א, דף רס"ג ע"ג).

זה לשון פסוק בתהילים (ע"ג ד'), ופירש הרד"ק: ובריא כוחם. אולם מן יש לאל ידי לומר בחייהם כח טבעם בריא וחזק. ע"כ.