לא כתבתי דברים אלו נגד החכמים הנזכרים אלא בסתם, ולא נתכוונתי עליהם כלל. אלא כנגד המחפשים היתר להשקיט את יצרם. ועכ"פ אם נשמע איזה דבר זלזול חלילה נגד חכמי ישראל, סליחתם אבקש. כי מעודי הנני נזהר מאד בכבוד כל חכמי ישראל אף אם אין אנחנו מסכימים לדעתם, וההי"ב. ולגופו של ענין, ידעתי אחי ידעתי מדברי הגר"א ז"ל בביאורו, ואעפ"כ כתבתי דברי, כי כנגד מ"ש השואל שי"א שלדעת הגר"א מותר ללכת עם פאה, כתבתי שאין זה נכון שהגר"א התיר ולא כתב להקל בשום מקום, כי אף אם היה משמע מאיזה מקום מדבריו לקולא, אינו נכון לומר שלדעתו מותר, ובפרט שיש משמעות במקום אחר לאסור. ובעיקר הדבר, הנה ידועים דברי הגאון יעב"ץ ועוד, שגם להרמ"א אין להקל לצאת בפאה לשוק, ולא היקל אלא לקרוא כנגדה. והביא ראיה לזה ממה שלא הביא הרמ"א דין זה באה"ע כי שם מקומו. אלא ודאי שלא היקל בזה לגמרי. עי' בשו"ת יביע אומר שם. וכ"מ מדברי המשנ"ב ז"ל שלא כתב שדעת הגר"א להקל לצאת בפאה, אע"פ שתמיד מביא דברי קדשו, ודוק. זאת ועוד, שכבר כתבתי שלענ"ד הדבר ברור שגם השלה"ג ושאר פוסקים שסמכו עליו (ומכללם המג"א), לא דברו מסוג פאות של היום כלל. ואדרבא מדברי המג"א והגר"א הללו שהוכיחו דין זה ממה שיוצאת בחוטי שיער, מוכח ומבואר כן, שאם כוונתם להתיר פאות כמו בזה הזמן, מה דמות יערוך ומה הראיה כלל ממה שיוצאות באיזה חוטים, לפאה שמכסה כל ראשה וכשערה ממש, ויוצאת כפרועת ראש גמורה. אלא ודאי הוא הדבר אשר דברנו שכל מה שהתירו הוא רק כעין חוטי שיער, וקישוט על מגבעת [ופאה כשמה כן היא, פאה אחת באיזה צד בראש], ולא עלה על לבם הטהור, להתיר כמו שהקילו בדורות אחריהם, ועפ"ז מובן איך המג"א דחה דברי הב"ש בלשון כזו, בשעה שהדעת נוטה לדבריו והשכל מחייב את זה וכדברי רוב האחרונים. אלא ודאי כדכתיבנא בס"ד, ולכן רחוק רחוק לומר שהגר"א התיר פאות שלנו, ועל פיו פשט המנהג בכל ארצות אשכנז כולל פולין. ואין הדברים מתקבלים על הלב כלל, ולא ידעתי איך נהגו בפולין עפ"ד הגר"א בשעה שאין הם נוהגים כמותו בשאר עניינים ומנהגיהם רחוקים ממנהגיו ז"ל. ואין אנחנו אחראים כלל לדברים אלו ואדרבא הרבה אחרונים העידו בפירוש שמנהג זה של הפאות פשט ע"פ דלת העם המקולקלות שלא ע"פ חכמים, עי' בשו"ת יביע אומר שם באורך. וניכרים דברי אמת. וכבר מלתי אמורה שאף אם יש מקום להתיר ע"פ הדין, יש לאסור בזמן הזה כי הפרצה גדולה, והדבר מחבל בכרם בית ישראל, והורס כל חלקה טובה, כאשר עינינו רואות ושומעות בעוה"ר. ודבר ברור הוא שהגר"א ז"ל שהיה קדש קדשים וכל קדושים עמו, אם היו רואים קלקול הדור בענין זה היו אוסרים איסר בכל תוקף, וכבר עשו כן כמה חכמי ישראל בדורותיהם, וכ"ש וק"ו בדורנו אנו. ותמהני על המתירים את פאות דורנו, ומחזיקים בזה בכל עוז, ולא עוד אלא שמהדרים אחר זה, והאשה ההולכת במטפחת כדת, בעיניהם היא בזויה רח"ל, האם באמת חושבים שכך הוא רצון הבורא יתברך?! ובשלמא אם היו אומרים שבשעה"ד אשה שקשה לה מאד ההולכת בפאה צנועה כמה שאפשר יש לה ע"מ שתסמוך, החרשתי, אע"פ שאינו נכון. אבל לילך עם זה בגאוה ובוז ולהסתכל על אלו שהולכות כדרך כל אמותינו הקדושות בכיסוי ראש אמיתי, כאילו הן שלא נוהגות כדין. אתמהה! היכן הלכו כל הלכות הצניעות?! היכן הלך איסור של ובחוקותיהם לא תלכן,ששרש הפאות מאומות העולם?!היכן הלך איסור החמור חילול השם, שאנשים הרחוקים מתו"מ מסתכלים על ההלכות בפאות, שהן כמו שחקניות ב"מ?! ולכן אחר בקשת המחולה הראויה מכל החכמים המתירים כבודם במקומם מונח, אבל אנחנו אין לנו אלא דעת רבותנו ורוב חכמי ישראל שאסרו איסור, וגמרו אומר לאסור בכל תוקף כל הפאות, בפרט זהו רצון הבורא והמזהיר והנזהר, ירבה שלומים כנהר.