כללי שינוי הניקוד באתנח

מספר ברית כהונה או”ח מע’ ת’ אות מ”ו:

איוב: עושה גדולות וגו’ (איוב ט’ י’), אחרי הלימוד: חיים וחסד וגו’ (שם י’ י”ב).

רות: והנה בועז וגו’ (רות ב’ ד’), ואחרי הלימוד: ישלם ה’ פעלך וגו’ (שם פס’ י”ב).

איכה אין פסוקים לפני ואחרי (לא הובא שם, וכן בישיבה לא אומרים).

קהלת לא הובא שם פסוקים.

אסתר: אחר הקריאה ליהודים היתה וגו’, ולפני הקריאה כתב שם בהגהה שאומרים איש יהודי וגו’.

באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.

חצדא ולא צחדא.

התרגום למשלי הוא לא מיהונתן בן עוזיאל, כמבואר במסכת מגילה (דף ג’ ע”א) שלא תרגם יהונתן כתובים.

ביאור “חצדא” הוא קציר (בר’), וכמו שמתרגם אונקלוס על הפסוק “ובקוצרכם את קציר ארצכם” (ויקרא י”ט ט’), וקציר פירושו גם קצין כמ”ש רש”י בערכין (דף ל”ג ע”א ד”ה קציר). מקור הדברים מספר לחם הביכורים דף קכ”ז ע”ב שג”כ התקשה בזה, ותי’ כנ”ל המו”ל שם. ע”ש.

מעיקרא וודאי שאין ראוי להתגייס לצבא, וגם עכשיו בעת המלחמה לא שמענו שיש צורך שכל העם יתגייסו, ודי להם בחיילי המילואים.

במלחמה זו אין התגרות בגויים, אלא משיבים מלחמה ומגינים על עם ישראל, ונ”ל שאין מי שחולק בזה. וגם הרב בעל “ויואל משה” זצ”ל כוונתו על עצם הקמת המדינה ולא על המצב הנוכחי אחרי שכבר קמה המדינה.

וודאי שיש הסתברות שהוא סובר כדעה שניה, אך לא פשוט לומר זאת ככלל ברור בכל ספר כה”ח.

הטענות הם מסתברות, אלא שיש הבדל מהותי בין זמנינו לזמנם, שאז היה כח לחכמי ישראל לתקן תקנות, והיום אין לנו את הכח הזה.

עד כמה שידוע לי לא יוכלו חכמי ישראל בדור הזה לעשות שינוי כזה בתפלה, גם לא הרבנות הראשית ולא שום גוף אחר.

מלרע כמו שכתבת באפשרות השניה

אין הבדל . שין שמאלית וסמך מתחלפות.  בכל ספר איוב המילה כעס כתובה בשין שמאלית והיינו הך

עם שני נוני”ן, והראשונה בשוא נח.