שאל את הרב
עניני קרי וכתיב במקרא
שאלות נוספות בנושאא) כתוב בשמואל א' (פרק ז' פס' ט'): "ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלהו (כתיב ויעלה) עולה כליל לה'". רש"י אומר מכאן למדו שמותר לעלות עולת נקבה בבמת יחיד. האם לשון "ויעלה" עם שורוק בה"א זה לשון נקבה, אם כן למה כתוב "אחד" היה צריך לכתוב "אחת"?
ב) למה כתוב בתורה "עפלים" ואנחנו קוראים "טחורים"? למה המלה בקריאה, משתנה לגמרי מהכתיבה?
ב) למה כתוב בתורה "עפלים" ואנחנו קוראים "טחורים"? למה המלה בקריאה, משתנה לגמרי מהכתיבה?
הרב שלמה יהונתן מאזוז
א) חז"ל דרשו כן מהכתיב שהוא בלי וא"ו, ואפשר לנקדו "וַיַעֲלֶהָ" דהיינו כאילו הה"א ב"קמץ", וזה נקרא "אם למסורת" (סוכה ו' ע"ב), שהנביא רמז במה שמסר הכתיב כך, לרמוז למה שקיבלו חז"ל בעל פה ששמואל העלה עולת נקבה, ואף על פי שעולה באה זכר בבמת יחיד מותר להעלות גם נקבה. ומה שהקשה ממאי דכתיב "אחד" ולא "אחת" נראה לומר שהנביא לא רצה לפרסם ההיתר של נקבה בבמת יחיד ולכן כתב "אחד" לשון זכר כמו שבדר"כ מקריבים עולה מן הזכר, ורמז במה שמסר קרי וכתיב במִלת "ויעלה" שבאמת העלה נקבה מחמת שזה במת יחיד. ומפרש"י בע"ז (כ"ד ע"ב) משמע שמפרש: "[אֵם] טלה חלב אחד" ע"ש, ועיין למהרש"א והרש"ש שם. ומ"מ לדבריו שם א"ש טפי מ"ש "אחד" ולא "אחת". ולא נאמר "אֵם" בפירוש מהטעם הנ"ל. ודו"ק. (ומצינו כיוצ"ב שלא פירסמו היתר לרבים עי' למרן ראש הישיבה שליט"א במבוא להלכות שבת הנדפס במשנה ברורה איש מצליח ריש חלק ג' עמ' 17).
ב) כתב הרמ"ע מפאנו (הובא בשו"ת שבט הלוי ח"ח סימן כ"א) שהתורה נלמדת בשמים בשתי ישיבות – מתיבתא עלאה ומתיבתא תתאה, ובמתיבתא עלאה (ישיבה של מעלה) לומדים ע"פ הכתיב שהוא מדרגה עליונה יותר, ובמתיבתא תתאה (ישיבה של מטה) לומדים ע"פ הקרי, ושניהם הלכה למשה מסיני לכתוב כך ולקרוא כך, ואסור לשנות. ובנדון השאלה טעם השינוי ע"פ הפשט משום ש"עפולים" היא מילה מגונה יותר מ"טחורים".
ב) כתב הרמ"ע מפאנו (הובא בשו"ת שבט הלוי ח"ח סימן כ"א) שהתורה נלמדת בשמים בשתי ישיבות – מתיבתא עלאה ומתיבתא תתאה, ובמתיבתא עלאה (ישיבה של מעלה) לומדים ע"פ הכתיב שהוא מדרגה עליונה יותר, ובמתיבתא תתאה (ישיבה של מטה) לומדים ע"פ הקרי, ושניהם הלכה למשה מסיני לכתוב כך ולקרוא כך, ואסור לשנות. ובנדון השאלה טעם השינוי ע"פ הפשט משום ש"עפולים" היא מילה מגונה יותר מ"טחורים".
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור