בילקוט יוסף (שבת כרך ב' עמ' תג בהערה וכן בקיצוש"ע ח"א עמ' תריג סעיף קא) הביא בזה מחלוקת אחרונים אם גפרור נחשב כלי שמלאכתו לאיסור וממילא דינו כפטיש וכדומה או דינו כמוקצה מחמת גופו ולפי זה אין להתיר. ומכל מקום אם הגפרור אינו ראוי להשתמש בו אסור לחתכו לחדדו אפילו עושה כן בידו וכמבואר בש"ע ס' שכב. ואם תקנו מערב שבת להשתמש בו לכולי עלמא הרי דינו ככלי שמלאכתו להיתר ומותר להשתמש בו בשבת (עי' ש"ע ס' שח סעיף כב ובמשנ"ב שם ס"ק צד).