בנדון של הרא"ש נמס הרבה מאד מהשלג וניכר לעין שנעשית שלולית גדולה מאד, וזה שדייקתי שבנדון דידן אין משמעות למה שנמס תחילה ואינו ניכר, ודמי למה שכתב מרן בב"י בענין שבירת שלג דשרי שגם אם יזובו מים מועטים הם ולא חשיבי. (ואין כוונתי להביא ראיה משם להתיר בנדון דידן אלא ראיה שיש טעם בחילוק הנזכר. אמנם עיקר הראיה להתיר דאין סברא לחלק בין נותן קרח למים או נותן מים על הקרח, שבשניהם ע"י מעשה שלו נמוח מיד מעט מהקרח ודו"ק היטב).