ידוע שמותר לומר לגוי שיעשה עבורינו מלאכה באיסור מדרבנן לצורך מצווה, או לצורך חולה, כיון שיש כאן שבות דשבות לצורך מצווה או חולי, ובזה לא גזרו חכמים. האם גם לפי ספר היראים, הסובר שאיסור אמירה לנכרי הינו איסור תורה, יהיה מותר לומר לגוי לעשות מלאכה מדרבנן לצורך מצווה, וזאת משום שגם לפי ספר היראים איסור אמירה לנכרי קל יותר, משום שאינו בעונש מיתה, כמו ב-ל"ט מלאכות, אלא איסור לאו בלבד, ובאיסור לאו יש מקום להתיר מלאכה מדרבנן לצורך מצווה?