טפח באשה מגולה במקום שדרכו להיות מכוסה, אפילו באשתו טהורה אסור לקרות כנגדו, מפני שמביא לידי הרהור, ובכלל ערוה שאסור לקרוא כנגדה. וממילא כל שכן באמו ואחותו, שאם מגולה מהם טפח ממקום שצריך להיות מכוסה, שהוא מהמרפק ולמעלה, אסור לקרות כנגדן. ואם הוא מעט פחות מטפח, מותר לדעת מרן. ומור"ם ז"ל מחמיר. עי' באו"ח סי' ע"ה ס"א. ואם מסובב פניו לצד אחר, או סוגר עיניו, בכל ענין מותר.
ולגבי הסתכלות, הנה באמו נראה שאין איסור, שאין קרבין לערוה כלל, חוץ מהאם לבנה [ומהאב לבתו], כמבואר בשו"ע אה"ע סי' כ"א ס"ז. וע"ש בבית שמואל ס"ק ט"ו בשם הפרישה. ואכמ"ל. אולם באחותו, נראה שהדבר אסור, כמבואר שם, שאחותו דינה כשאר עריות בדבר של קרבה, וה"ה בהסתכלות. אמנם אם היא ראיה בעלמא שלא בכוונת הסתכלות והבטה, יש מקום להקל, ושומר נפשו ירחק.
ואם הדבר מביאו להרהור ח"ו, הדבר פשוט שאף באמו אסור.