איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
האם למנהג ג׳רבה אסור לעבור על גבי אדם, ואם עבר עליו צריך שיעבור עוד פעם להיפך?
שטויות.
מאת: פלוני | תאריך: י״ב באייר ה׳תשע״ג – אפריל 22, 2013
מאת: פלוני | תאריך: כ״ט בתמוז ה׳תשע״ד – יולי 27, 2014
אני חושב שמצאתי מקור במסכת מגילה (דף כז ע"ב) ששם כתוב שרבי זכאי מקפיד לא לדרוך מעל הראשים. ובמהדורת שוטנשטין בהערה 39 מרחיב בזה. וגם אם לא, יש מהרש"א בשו"ת שלו (ח"א סימן ט) שכתב כל קבלה ביד הזקנים לא נסתור קבלתם. ע"ש. לכאורה אז כן צריך להמשיך במנהג האם זה נכון?
אין קשר בין הגמרא הנ"ל למנהג הזה, הגמרא מדברת ללכת בין אנשים שיושבים על הארץ, וזה שמהלך ביניהם נראה כפוסע על ראשיהם וזה בזיון להם. (וכן מה שכתבו בשוטנשטין, אינו ענין לכאן). ומה שציינת לשו"ת מהרש"א איני יודע מי הוא, ושו"ת מהר"ש אלפנדארי אינו מצוי אתי. ונראה לי שהוא החליף מהרש"א בחדושי אגדות לשו"ת מהרש"א ועל כל פנים כבר כתבתי לו על דברי הרשב"א שהביא גם בשו"ת באר משה שטרן הנ"ל לא הוסיף ולא ביאר כלום, רק שכן נהגו בבית הוריו וחמיו ומקפידים על זה מאוד, ולא הביא על זה שום מקור ושום טעם.