כתוב בפרשת נח (בראשית ז ב): "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו", ופירש רש"י: שבעה שבעה, כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו. ומקורו מבראשית רבה (פרשה כ"ו אות א). וכתוב בשפתי חכמים (אות י) על דברי רש"י וזה לשונו: דמה שנאמר בקרא שבעה שבעה, היינו ר"ל דבין כולם היו שבעה, דהיינו שלש זוגות ואחד נשאר בלא זוג, והא דכתיב בקרא שבעה שבעה, לאו למימרא שיהיו ז' זוגות, אלא ז' עופות, ואותן ז' יהיו איש ואשתו, כמו גבי שנים שנים איש ואשתו דהיינו שני עופות ואותן שנים יהיו איש ואשתו, הכי נמי גבי ז' ז', וא"כ נשאר אחד בלא זוג, ועל זה קשה למה נשאר אחד בלא זוג, אלא כדי שיקריב וכו', ואותו היה זכר. מצאתי (צידה לדרך). (אבל הוא נגד המד"ר, עיי"ש. וכמ"ש בסמוך). עד כאן.
ודבריו צריכים עיון, דהרי אין אצל הבהמות נשואין כמו אצל בני האדם, ואין בהן זוגות קבועים, וזכר א' או ב' יספיקו לכל הנקבות חוץ מהיונה?