1) שאלה זו לא ראיתי בספר חפץ חיים, אבל נראה שאם אינו עומד בתנאי ההיתר שנזכרו בכלל י' שאסור לדבר. וראיה לדבר מגמרא מסכת שבת דף צז גבי בנות צלפחד שאמרו אביהם מת במדבר ופירש ר"ע שאביהם היה המקושש, ואמר לו ריב"ב אתה עתיד ליתן את הדין שהתורה כסתה אותו ואתה גילית אותו ע"ש. (וכבר ביארתי בספרי דכ"ע סבר כמ"ד מקושש לשם שמים נתכון- עי' ב"ב דף קיט ובתוספות) עכ"פ שמענו משם שיש איסור לה"ר אפילו באדם שלא מכירים אותו אישית רק יודעים מי המדובר.
2) לשמוע אדם שרוצה לפרוק צערו מצדד הרב חפץ חיים הלכות לשון הרע (כלל י סעיף יד בהערה על הפרט החמישי) להקל, אבל נראה שלא ברור לו לגמרי, רק כתב אפשר שאם מספר צערו להפיג כאבו נחשב שהוי לתעולת (אבל לא יהיה רגיל כך) והוסיף: יזהר שלא יחסרו שאר הפרטים. ע"ש.