צריך להסביר לה ולבאר לה, שאין אשה טמאה רק בדם שהוא מראה אדום, או שחור, אבל כל שאר ההפרשות אינן מטמאות את האשה כלל, ואין מה לישב ולעיין ולבדוק ולבלבל את מוחה בבדיקות יתרות ובספקות וספקי ספקות, שכל זה עצת היצר הרע, כדי להכביד עליה ולהקשות עליה את המצוה ולבלבל דעתה בעבודת ה', ומזה יצאו דברים לא טובים בכמה עניינים. ולכן לומר לה שתמתין ימים שיודעת בעצמה שנגמר הדם לגמרי (וכפי שהדין מחייב, כמבואר בהלכה), ואז תנקה עצמה היטב, ותבדוק, וכל שלא ראתה מראה אדום או שחור, אלא ראתה לבן צהוב או שאר הפרשות, אינה צריכה לעיין בזה ולא לשאול חכם, ויכולה לזרוק הבדיקה, ולהתחיל הספירה כדין. וכן בכל השבעה נקיים. ורק כשתראה מראה "בעייתי" שהוא נוטה לאדום ושחור, תשאל, ותמעט כמה שאפשר בשאלות. ואם רואים שבאמת האשה יותר מדאי נכנסת ללחץ בגלל הבדיקות יתכן ואפשר להקל לה, שלא לעשות רק בדיקה אחת בכל יום מהשבעה נקיים. ואם גם זה קשה, אפשר להקל לה שתעשה בדיקת הפסק בטהרה כדין, ואח"כ בשבעה נקיים תבדוק רק בדיקה ביום הראשון, ובדיקה ביום השביעי, ודי בכך, והכל לפי הענין.