כאשר אדם מגיע לעת חופה וקידושין, הוא נשבע שבועה חמורה בתקיעת כף שלא לצער את אשתו. ולכאורה אנו בני אדם ולא יתכן שבאיזשהו שלב בן אדם לא יעשה טעות אפילו או יגיע לידי מצב שאולי אשתו עלולה להצטער. מה גם מצינו, לא עלינו, שיש גירושין רבים בקרב המגזר הלא דתי שגם גורמים להמון צער. מכך יוצא לכאורה שרב האנשים נשבעים בשבועה זאת למרות שהם יפרו אותה לכאורה באיזה שלב בחייהם. וזה מעין גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, לכאורה. לכן רציתי לדעת איך עדיין אנו נשבעים בה. והקב"ה יעזור לנו בע"ה לא להתנסות בנסיונות. אמן.