שאל את הרב
print
אא
הרב המשיב ענה למה ניענוע התיון במים אינו אסור משום בורר הואיל והמים היו ראיים לפני כן ודימה זה למה שמותר ליתן מים על השמרים וכמ"ש במנחת יצחק. ולא הבנתי מה הדמיון הרי שם בשעה ששופך את המים הם לא מעורבים בשמרים ולכן מותר כמ"ש המ"ב שם. אבל כאן בשעה שמנענע את התיון המים כבר מעורבים בו ועושה מעשה חדש וזה ודאי אסור כמו כל מסנן ואי דמי היינו רק לנתינת התיון בלי ניענועו ובזה דן במנחת יצחק שם אבל במקרה שלנו נראה לאסור ממ"ש בסוף תשובתו שם. ואודות שמפו שאסר משום סוחט ק' הרי כ' הרמ"א שמותר לחפוף בשבת וכ' שם המ"ב ע"פ הרמב"ם דהיינו שחופף בידיו ומדובר שם שחופף בדבר נוזלי כדאיתא בשבת נ.. ומ"ש עוד שם שבמקום שמותר לענות אמן בתפילה הוא גם חייב לענות אמן בתפילה, אשתמיט מיניה לכא'מ"ש ביבי"א ח"א סי' ה' אות ז' שזה רק רשות דהא העוסק במצוה פטור מן המצוה.

הרב רזיאל כהן

אודות ההערה הראשונה, הנה גם בנתינת מים ע"ג השמרים, המים ממצים את כל הלחלוחית שבשמרים ועכ"ז מותר, מפני שאינו אלא נותן על גבן מים נקיים. כך גם בנדון שלנו אע"פ שבתוך השקית מעורבים עלי התה והמים, הנענוע של השקית הרי הוא בעצם מכניס מים חדשים נקיים, והם עוברים ומןציאים יחד איתם גם את המים הצבועים. והרב מנחת יצחק שם לא צידד להחמיר אלא כשמוציא את שקית התה מן הכוס, ואז הרי זה דומה ממש לנתינת שמרים ע"ג משמרת, שבורר פסולת מאוכל. אבל בתוך הכוס שהברירה נעשית ע"י מים נקיים אין הכרח שיחמיר בזה. (ודעת מוה"ר מנוחת אהבה ח"ב פ"ז סעיף מצ להקל גם בהוצאת השקית). ובספר מתנת משה ח"א (עמ' רט"ו) פקפק בראיה מדין נתינת מים צלולים, כעין דברי השואל שלנו, ומ"מ למעשה העלה שם להתיר מטעם אחר, ושכן המנהג. ע"ש. להערה השניה- חיפשתי בדברי הרמ"א בסימן שכ"ו (הלכות רחיצה בשבת), ולא מצאתי שהתיר לחפוף הראש בשבת.ומרן בש"ע שם סעיף ט' כתב מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו וכו'. ולא הזכיר לשון חפיפה. וכן הזהיר המשנה ברורה שם סקכ"ה שלא יסחטם אחר הרחיצה. וה"ה שיש לאסור חפיפה ביד. והרמב"ם (פכ"ב מהל' שבת הי"ג) דיבר על רחיצת "הידיים", דהיינו ששוטף את הידיים ולא שחופף בהם. ואמנם בגמרא (שבת נ) נזכר "חפיפה", אך לא הוזכר שם דבר נוזלי, אלא נתר וחול. באופן שלא ראיתי ראיה להקל בזה. להערה השלישית- איני זוכר שהשבתי כן.(אולי היא שייכת לתשובה של משיב אחר). ועכ"פ אומר שדברי היביע אומר לא נעלמו ממני, אולם אע"פ שבחלק א' כתב שזה רשות, מ"מ בחלק ה' (סי' יג אות ו) חזר וכתב שדבר זה נפתח בגדולים וכו'. עש"ב. ונהי שבמקום מחלוקת וכיו"ב סומכים לפעמים על סברות הפוטרים(וכ"כ בספרי מחקרי ארץ ראש עמ' טל), אבל אין לפטור את כולם מחמת סיבה זו.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0