שמעתי בשיעור של הרב עמרוצי הי"ו, שצריך להזהר לא לומר במהירות "בין יום ובין לילה", בברכת הנותן לשכוי בינה, כדי שלא ישמע שיש בן ליום ובן ללילה (כאילו יש להם ילדים) אלא באיטיות, כדי שתתקבל המשמעות הנכונה, של הבדלה בין יום ובין לילה. השאלה היא מה עושים למשל, בפרשת "דברים" שם כתוב: "בין-פארן ובין-תפל" כו', ואי אפשר לומר זאת באיטיות, שהרי המקף מצריך להצמיד אותם. איך מסתדרים עם זה?