הבוקר ראיתי עכבר אצל שכנים שלי, והודעתי להם שיש להם עכבר במרפסת. עזרתי אפילו לשמור שלא יברח, ושמנו יחד צלחת דבק משני כיוונים. לאחר שהעכבר ברח מהצלחות, בעל הבית הצליח "לסגור עליו" והכהו במטאטא שבידו עד שהרגו. לבי נקרע לראות זאת, ותחושות אשמה מלאו אותי בן רגע. נזכרתי בסיפור הידוע על ר' יהודה הנשיא (עיין במס' בבא מציעא פרק משכירין את הפועלים). האם אני צריך תיקון על זה? מה לעשות?
רבני בית ההוראה
רב המרחק בין נידון זה, לנידון רבי יהודה הנשיא. עשית כהוגן שהודעתם על העכבר, ומה שהם עשו אח"כ לא מתייחס אליך.
ומ"מ יש לך לדעת שמעיקר הדין לדעת רוב הפוסקים מותר להרוג בע"ח ובפרט לצורך ואין בזה צער בעלי חיים. עיין בשו"ת נודע ביהודה מהדו"ת חיו"ד סימן י', (ושם ס' י"ג, ובמהדורה קמא יו"ד ר"ס פ"ג). ובתפארת ישראל שביעית (פ"ד יכין אות נ"ב). וע"ע להגר"י נבנצל בהגהותיו למ"ה סימן שט"ז ס"ק י"א בשם מרן הגרש"ז אוירבעך זצ"ל שלהרוג בע"ח אינו צער בע"ח שבין כך ימות פעם, אך אסור לענותו. ואכמ"ל.
ופשוט שאם היה אפשר לתפסו ע"י צלחות הדבק (מה שלא הצלחתם במקרה הנ"ל) עדיף טפי, ורחמיו על כל מעשיו כתיב. מה הוא רחום אף אתה היה רחום.
ע"ה אלעד עידאן ס"ט.
Google
