האם בזמננו יש ענין להחמיר על האשה כשהיא יוצאת מחוץ לבית, שתמעט בתכשיטיה ובבגדים נאים אפילו שהם בגדר הצניעות, וכמו בשבתות, חגים וחתונות שהנוהג הוא ללכת עם בגדים נאים, והאם יש בכך חשש שמא תתגנה על בעלה? שאלתי זאת היא בעקבות מה שראיתי להגאון רבי שלום משאש זצ"ל בשו"ת "תבואות שמש" (אה"ע סי' קל"ז), ובשו"ת "שמש ומגן" (חלק ב' סי' ט"ו-י"ז) שכתב בזה הלשון: "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר, ולא להתנוול על ידי מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה?". ועוד כתב: "וגם לגבי הבעלים שלהם, ראוי לחוש שיהיו נשיהם מלובשות בהיתר לרוח הזמן, ולא בשביל שאני זכר ותלמיד חכם הפסדתי שתהיה אשתו פחותה משאר נשים. וגם כדי שלא יבוא לחשוב ולהביט באשה אחרת". מעניין שעל דבריו אלו הקשה מאן דהו "איך יתכן לומר לאשה להתקשט לכל העולם? כנראה טעות סופר..." והגאון הרב משאש ענה לו: "כבודו תמה כיצד אני מצוה לנשים להתקשט לכל העולם, וזה איסור גמור, ובודאי סכין המהירות פלטו, ולבעליהן זה ודאי מצוה, אבל הקישוט לבעל הוא בבית, לא בשוק וכו', עכ"ל. ברוך ה' אין כאן סכין, ולא מהירות, ולא פליטה, אלא בכוונה גדולה... והאמת היא שבזה לא הוצרכתי למקורות, בדבר הפשוט והניכר לכל העולם, שכל הנשים שבעולם וגם אשת כת"ר בכלל, כאשר רוצים לצאת לשוק, אז מתלבשות יפה בבגדי כבוד כדי שיתראו בכלל נשים נכבדות ויקרות, ובבית אין לובשין אותן, שהם יקרים. וגם בבית מטפלים בבנים ובבישול ובכל צרכי הבית, ויתלכלכו להם. גם מעולם לא יצאו לשוק בבגדי בית, שבזה הן מורידין את כבודן ואת כבוד בעליהן, ובודאי שצעוק יצעק הבעל על אשתו אם יראה אותה מנוולת בשוק לפני חברותיה, ותתגנה בעיניו, אף אם תלבש בגדי כבוד בבית, כי הבעלים מקפידים על השוק יותר מהבית, ופוק חזי מאי עמא דבר, אין צריך להאריך בזה. וגם הבעלים בבית מסירים בגדי כבוד של השוק ולובשים בגדים פשוטים שיוכלו ללכלכן וכיוצא, וגם שיהיו בני חורין מעט מכובדם של בגדי השוק, וזה שייך גם בנשים. ובפרט שע"פ רוב ולפי רוח היום, יוצאים יחד לשוק בעל ואשתו בבת אחת, ויתבייש לראות אשתו מנוולת כמו ערבית, בתוך נשים אירופאיות מלובשות ומקושטות כראוי לרוח הזמן ובהיתר". אבקש אם יוכל כת"ר לפתור את מבוכתי בענין?