יש לי חבר שמאריך מאד בתפלת שמונה עשרה כי הוא מתאמץ להתכוון בכל מילה ומילה. הדרך היחידה שהוא יכול להשיג קדושה, מודים וקדיש תתקבל היא אם הוא מתחיל את התפילה לפחות חצי שעה לפני הקהל. ראה ראיתי את תשובת בעל ה"יביע אומר" (חלק ב סימן ז) שמתיר להתחיל לפני הקהל כשהם באמת ויציב, אך בשביל חבר שלי זה לא יספיק כדי להשיג את הקדושה בחזרה, את המודים ואת קדיש תתקבל. אני המלצתי לו להתחיל את הקרבנות ופסוקי דזמרה יותר מוקדם ואת השמנה עשרה לפני הקהל. הוא עשה כן והצליח לסיים בדיוק באותו זמן עם הקהל ולהשתתף בחזרה עם קדושה, מודים ותתקבל. אמנם את הקדיש לפני הודו וזה שלפני יוצר הוא מרויח בשומע כעונה כי הוא כבר מתחיל עמידה. האם טוב הוא עושה? לפי בעל יביע אומר אם הוא מסיים עם הקהל נחשב לו כתפלה בציבור. האם עדיף להתחיל באותו זמן עם הקהל ולהפסיד את כל שאר התפלה?
מרן ראש הישיבה
טוב הוא עושה.