Menu
שאל את הרב
print
אא

שאלה: בספר "מנוחת אהבה" בעניין הגדרת כלי שמלאכתו לאיסור. בסעיף ז' (ח"א פ"יב) מביא המנוח"א שכלי שמלאכתו לאיסור הוא "כלי שמיוחד להשתמש בו תשמיש האסור בשבת". בסעיף ט' (שם) נראה שגם כלי שראוי בעיקר לתשמיש אסור בשבת הוא גם כלי שמלאכתו לאיסור וזה שונה מסעיף ז' שבסעיף ז' זה מצד דרך השימוש ובסעיף ט' זה מצד המבנה של הכלי. וכן מוכח ממה שמביא בסעיף ז' דוגמא של פטיש, והרי פטיש ראוי מצד המבנה לשימוש המותר בדיוק כמו לשימוש האסור אלא שעיקר תשמישו לאיסור. ובסעיף ט' הוא מביא לדוגמא את הכוס ככלי "שראוי לתשמיש של היתר ושל איסור בצורה שווה", מכיוון שברור שרוב תשמיש הכוס זה להיתר, ברור שהוא מתכוון לומר הגדרה נוספת על ההגדרה שהוא הביא בסעיף ז', והיא כמו שכתבתי, שמצד המבנה של הכלי הוא ראוי בעיקר לתשמיש האסור. לסיכום, שני הגדרות לכלי שמלאתו לאיסור: כלי שעיקר תשמישו לאיסור, וכלי שראוי בעיקר לאיסור. שאלותי הם: א) האם הבנתי נכון את המנוח"א? ב) המנוח"א מביא את המספריים כדוגמא לכלי שראוי בעיקר לאיסור, ואמנם בדר"כ מספריים משמשים לאיסור אבל לכאו' מצד המבנה שלהם הם ראויים להיתר (כגון לפתוח שקית חלב וכדו') בדיוק כמו לאיסור ולא שונים מכוס. ג) בסע' י"א (שם) המנוח"א משווה את הארנק לכוס ומביא אותו כדוגמא לכלי שראוי לתשמיש המותר והאסור בצורה שווה. ראשית, איזה תשמיש מותר אפשר לעשות בארנק? אולי לשים פתקים קטנים וכדו', אבל לכאורה זה תשמיש זניח ועיקר תשמישו זה לשאת כסף, שטרי הדיוטות וכדו'. שנית, לכאורה יש לדון ארנק ככלי שמלאכתו לאיסור מצד שעיקר תשמישו לאיסור ומדוע מצריך המנוח"א שייחדו אותו למעות וישתמשו בו לפחות פעם אחת כמו כוס? ד) בנידון אחר, זכור לי שבמנוח"א ח"ג במלאכת מוחק (הספר לא נמצא מולי כרגע) אומר הרב שמה שמותר למחוק כתב שכתוב על היד זה מצד שעצם המחיקה היא תיקון וזה לא מלאכת מוחק שהגדרתה היא מחיקה על מנת לכתוב, ולכן זה מותר. לכאו' על פי דברים אלו יוצא שאם הילד כתב על הקיר בשבת והדבר מצער את אימו ביום השבת הרי שמותר למחוק את הכתב מהקיר שהרי גם בזה עצם המחיקה היא תיקון. האם זה נכון?

הרב רזיאל כהן

א) נראה שהבנת כת"ר נכונה, אך יש להבהיר יותר, שאין כאן שתי הגדרות שונות, אלא ההגדרה הכללית היא מ"ש בסעיף ז' שמיוחד להשתמש בו תשמיש של איסור. ובתוך הגדרה זו ישנם דברים שנוצרו למטרה זו מתחילה ובנויים לכך (וזהו מ"ש בסעיף ט'), ויש שמתחילה אינם מיוחדים מחמת המבנה שלהם לכך או לכך, רק האדם הוא שייחדם לכך. וזו הסיבה שהמנוח"א זצ"ל הזכיר לדוגמא "עט" גם בסעיף ז' וגם בסעיף ט', מפני שאין כאן ב' חלוקות שונות לגמרי. וכן פטיש שהזכיר בסעיף ז' נראה שמצד מבנה גופו הוא ראוי יותר למלאכות איסור, כי לאגוזים יש מפצח מיוחד. (ודלא כמ"ש כת"ר).
ב) נכון שהמספריים ראויות מאוד ג"כ לפתוח שקית חלב, אבל אנו דנים כאן על עיקר התשמיש שלהם. כמבואר בלשון המנוח"א.
ג) זו באמת הערה טובה. ובאמת במקור הדין במשנ"ב נזכר "כיס", ולא "ארנק". ואפשר שהכיס היה ראוי לתת בו גם שאר דברים, מרגליות, מפתחות, ושאר הדברים.
ד) לפ"ד המנוח"א יוצא שמעיקר הדין הדבר מותר. אך הרי סיים שם לענין כתב שע"ג הידים שאין למחוק אותו מפני שזה נראה לאנשים כמחיקה גמורה. ומסתבר שהוא הדין לענין קשקוש שעל הקיר אין להתיר זה למעשה. בפרט שבד"כ מוחקים קשקוש כזה ע"י סמרטוט לח, ויש כאן איסור חדש של סחיטה. לכן אין להורות היתר בזה.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן