אם נבוא לדקדק לעשות את ה"לחם משנה" כפי שהיה אצל אבותינו אוכלי המן במדבר, א"כ היה לנו לעשות את ה"לחם משנה" ביום שישי ולא בשבת, שהרי באמת רק ביום ו' היה על שלחנם ב' מנות, אבל בשבת לא נותרה להם אלא מנה אחת.
אלא אנו עושים כן בשבת זכר לנס שאירע ביום ו', להורות שיום זה שאנו עומדים בו כעת הוא מקודש, וכבר מבעוד יום היה הקב"ה מזמן לנו את המזון עבורו. וכיון שכך, אע"פ ביו"ט שחל בערב שבת היו יורדים מבערב ג' מנות – מ"מ כדי להראות קדושת היום שהוכנו מזונותיו מבערב – די בלחם משנה.
ואדרבא המנה השלישית תפגום בכבוד היום, מאחר שלא הוכנה עבורו אלא עבור השבת שאחריו.
ובפרט שבכל כיוצא בזה בדר"כ לא חילקו חז"ל בתקנתם.