Menu
שאל את הרב
print
אא

ידוע שבקריאת שנים מקרא ואחד תרגום מקפידים גם בימינו לקרא את התרגום, ולא סומכים על הדעות, שבימינו פרוש רש"י נחשב כמו תרגום. אם כן- מדוע בקריאת התורה מקילים ולא קוראים את התרגום? (למעט אולי קהילות בודדות שעד היום משמרות את המנהג של מתורגמן בשעת קריאת התורה בציבור) מה איפוא ההבדל בין קריאת התורה של הציבור לבין קריאת שנים מקרא ואחד תרגום של היחיד.

רבני בית ההוראה

קריאת התרגום בציבור נתקנה מעיקרא עבור עמי הארץ שידעו ארמית ולא הבינו את לשון הקודש, ולכן בדורות המאוחרים שעמי הארץ לא הבינו ארמית פסקו מלתרגם בציבור, כמו שכתב מרן בסימן קמ"ה סעיף ג. אבל קריאת שנים מקרא ואחד תרגום נתקנה לכל אדם ואפילו תלמידי חכמים, וענינה אינו הבנה שטחית אלא העמקה (ומטעם זה תקנו לקרות המקרא פעמים – וכן אמר המגיד למרן הבית יוסף (מגיד מישרים ישעיה): צריך לקרות הפרשה בנחת ולהרגיש בספקותיה ולתרץ אותם, ומה שלא תוכל לתרץ עיין במפרשים. ע"כ) ומפני זה גם היום קוראים את התרגום הואיל ויש בו עניינים שאינם מבוארים בלשון הכתוב, וכמו שכתבו התוספות בברכות (דף ח'). ובאמת מטעם זה היה ראוי לצאת ידי חובה גם בפירוש רש"י אלא שיש אומרים שהתרגום זכה הואיל וניתן למשה בסיני. וכן על פי הסוד יש לקרא דווקא תרגום כמו שכתב הכף החיים (סימן רפ"ה אות כ') ע"ש.
ע"ה עובדיה מאזוז ס"ט.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן