מה המקור למה שמקובל בפי העם שהמסכתות הקשות ביותר בתלמוד הבבלי(ואולי אף בתלמוד הירושלמי)הם המסכתות יבמות, ערובין, נידה, וסימן מצאו לדבר- ראשי תיבות ענ"י? והאם דווקא התלמוד הבבלי קשה, או אף הרמב"ם והשולחן ערוך שעל הלכות ערובין, הלכות יבמות, והלכות נידה- נחשבים כקשים וכמסובכים?? והאם באמת אימרה זו נכונה? או שיש לפקפק באמיתותה, משום שמסכת יבמות באמת אינה כל כך קשה, אלא שהיא מכילה מערכת קשרים עניפה בין בני המשפחה, וברגע שפצחת מערכת קשרים זו- המהלך של הסוגיא לא כל כך קשה, ובאמת היום ישנם ספרי תרשימים המקילים מאוד על העיסוק במסכת יבמות.