יש ימים רבים בשנה שבהם לא אומרים תחנון, רציתי לשאול- האם רק לא חיבים לומר בהם תחנון, או שגם יש איסור להגיד בהם תחנון. ולפי זה, מה הדין באדם שמרגיש צורך חזק לעשות תשובה ולהתוודות על חטאיו, ולתקן את אורחותיו, האם אפשר להתיר לו לומר תחנון באותם ימים שבהם אין אומרים תחנון?
הרב אדיר כהן
אין לומר תחנון בשבתות וימים טובים וכיו"ב. ובספר אות היא לעולם חלק א' (סימן פ"ט) התיר לומר וידוי בשבת למי שבאה לו התלהבות ונכספה נפשו להתודות. והובא בשדי חמד (אסיפת דינים מערכת ו' סימן ג') והאריך לדחותו לפי הפשט ולפי הקבלה. אלא שסיים השד"ח שכל שכל זה בשבת ויו"ט, אבל בר"ח וחנוכה ושאר ימים שאין אומרים בהם תחנון אפשר לסמוך על דברי הרב אות היא לעולם למי שבא לו התעוררות לשוב בתשובה. אולם הרב פתח הדביר חלק ב' (סימן ר"פ ס"ק א) האריך בזה, והסיק דבכל גוונא לא יתודה. ואם ירצה יאמר פסוק ומל ה' אלקיך וגו' ויהרהר תשובה בלבו. ע"ש. וכ"פ הגר"ד יוסף נר"ו בספר הלכה ברורה חלק ז' (סימן קל"א סעיף ז' ואות י"ז).
וכן עיקר ושב ואל תעשה עדיף, ובפרט דאיתיה בתקנתא ע"י הפסוק הנ"ל והרהור תשובה בלבו.