למה פעמים מכונה הנביא ‘ישעיה’ ופעם ‘ישעיהו’?

מרן ראש הישיבה שליט”א בסוף חומש בית נאמן ח”ב (עמ’ תשמ”ו) התייחס ממש לשאלה שלכם, וזה תוכן דבריו שם: בכתר אר”ץ ובכת”י לניגרד ובסידור עבודת ישראל, ושם כתב שכ”ה בעוד כת”י, והטעם הוא מפני שעתיד ובינוני מבנין הפעיל לא יהיה בהם דגש זה. וכך הוא יותר נכון. ומכל מקום מכיון שמסורת כל קהילות ישראל מדורי דורות להדגיש את הכ’ הזאת אין לשנות מנהג העולם. עיין שם.

אמנם זה שם חדש ואולי עדיף שם של אחת מהצדקניות שהיו במשך הדורות, מכל מקום הוא שם עם משמעות טובה, כמו שכתוב “אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך”.

[לשואל: השאלה נענתה ע”י רבני בית ההוראה ולא ע”י מרן שליט”א]

חפשתי בספרים על יהדות תונס ולעת עתה לא מצאתי משפחה כזו.

בספר אוצר השרשים הכללי בשורש עכשיו, כתב שהוא מושאל מלשון הפסוק “חמת עכשוב” שהוא סוג נחש והוא מהיר ומיידי.

לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א אין שום בעיה לקצר שם.

אם אפשר לפרט יותר את השאלה

כנראה כוונתכם “לקיים את ימי הפורים”, ולא לפסוק “לקיים עליהם”. וזו טעות כמו שכתבתם, כך כתב מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת מקור נאמן (ח”ג סי’ תשס”ה). וכ”ה בספר סנסן ליאיר (עמ’ קצ”ד) ובחומש בית נאמן (ח”ד עמ’ תקנ”ג) של מרן שליט”א. ומשום מה לא תוקן בתיקון קוראים, נעביר בל”נ את ההערה לממונים.

בפשטות כן.

בדוגמא בלטשאצר על כרחנו ששני השוואים נחים, כי כאשר עושים את השוא השני נע (כמו תשמרו) הוא נסמך על ההברה שאחריו, וכאן בהברה שאחריו אין הטעמה. וכמדומה שבלשון הקדש אין מילה כיוצא בה שיש שני שוואים באמצע מילה ואין הטעמה בהברה שאחריו.

יה”ב – גימטריה 17 כמנין טו”ב

אמנם לא שמענו שם זה, והוא מהשמות החדשים שבדורנו, אבל אם נתכוונתם לומר שזו נתינה מאת ה’ וזהו “יהב” – נתן, והיא מרגישה טוב והכל בסדר, יש להשאיר לה את השם הזה.

ויה”ר שתגדלו אותה בבריאות והצלחה לצניעות ומצוות ושמחה.

טוהר והילה שמות טובים, גם אור יש בו משמעות טובה של אור, אבל לא כדאי לקרוא לבת בשם שיותר משתמשים בו לבנים.