אם בשעה שהדליקו נרות חשוך ונהנים מאור הנר לצורך סעודה מועיל שיהיה אפשר לברך עליהם (עי' מ"ב ס' רסג ס"ק מא). אבל כיון שלמעשה אינו מצוי שיועיל אור הנר בשעה זו (ובפרט שיש לנו את אור החשמל) אי אפשר לסמוך על זה לברך. ומ"מ יכולה לברך על הנרות בשעה הרגילה ולהדליק את אור החשמל ותכיון שיוצאת גם בהדלקת החשמל ידי חובת הדלקת נרות. וכיון שאור החשמל נשאר דלוק עד שתחזור הרי נהנתה מהנרות שהדליקה. (עי' חזו"ע שבת ב')