Menu
שאל את הרב
print
אא

ראיתי בהלכה ברורה ועוד ספרים שמחמירים לספרדים שלא לדבר אחרי מים אחרונים. אבל אחר המחילה, מדברי השו"ע סימן קפג ס"ו, שהמסובין אין להם להשיח משהתחיל המברך, מוכח שמותר לדבר אחרי מים אחרונים, [ושם אין לדחות כמ"ש המג"א שמיירי שהביאו לו את הכוס לפני מים אחרונים, שזה שייך רק במברך אך לא במסובין]. ולמרות שמדברי השו"ע שהתיר לדבר אחרי מים ראשונים מעיקר הדין, מוכח לכאורה שאוסר במים אחרונים, על כרחינו ליישב כמו שחילק המג"א והשו"ע הרב בין שניים או שלשה מילים לבין דיבור ארוך יותר. ואין לדחות [כמו שראיתי שרצה לרפא שבר על נקלה בהלכה ברורה] ולומר שמרן בסימן קפג הנ"ל מיירי כשלא נטל ידיו למים אחרונים, שהרי דעת מרן שחובה ליטול, ועוד שאם כן איך דייק בכס"מ שמותר ולמה לא דחה שמיירי כשלא עשו מים אחרונים? אלא ע"כ כמו שכתבנו לחלק. מה דעת כת"ר?

הרב אדיר כהן

שהמנהג לא לדבר אחר מים אחרונים, זוהי מציאות קיימת (מלבד מזמורים מסוימים שנחשבים צורך הברכה), ואף אם ע"פ הפשט אין מוכרח שאין לדבר, מ"מ בודאי שכן הוא ע"פ הקבלה (עיין בשער המצוות פר' עקב). וכל שכן שי"א שכן הוא גם ע"פ הפשט.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew