איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
האם מנהג טוניס לברך את כל השבע ברכות בכל יום?
קשה לקבוע ולדעת מה המנהג בזה, כי בזמנם בדרך כלל היו עושים את שמחת כל השבע ברכות על פי רוב בבית החתן, שזה בעצם בית הוריו, והחצר רחבת ידים. ורק בדורנו שהבתים צרים, בפרט של הזוגות הצעירים, נהגו כל יום לעשות הסעודה במקום אחר, ועלו לבית הספק אם לברך שבע ברכות. ומ"מ יש המעידים שנהגו לברך שבע ברכות אף שלא בבית החתן, עיין בשו"ת בית נאמן ח"א (חאה"ע סי' ג' הערה 16).