שלום! ידועה התשובה של הרב עובדיה [חזו"ע ברכות ועוד מקומות] לגבי חברים היושבים בתיקון ליל שבועות וכדומה, ומגישים להם קפה, שאם יצאו מבהכנ"ס, צריכים שוב לברך, שיש בזה ספק ספיקא לברך, ועוד שכן דעת מרן לברך, ועוד שיש מי שאומר שכן המנהג וכו' ע"ש, ובתוך תשובתו מצרף מה שכתב בב"י שבדברים שאינם טעונים ברכה במקומם לא מועיל הניח מקצת חברים. וראיתי שהרב משה לוי זצ"ל חולק בזה שלדעתו מרן חזר בו בשו"ע, אך אני שואל לדעת הרב עובדיה זצ"ל. האם רק אם שהה שיעור עיכול בין כוס לכוס הוא הורה לברך, שאז יש ס"ס, הא לאו הכי, יודה שסב"ל, או שדעת הרב עובדיה שאם שותה כוס תה למשל, ויצא מביתו, שכשיחזור שיברך שוב?
משמעות הדברים בחזון עובדיה ברכות (עמ' קעז) דדוקא בשהה שיעור עיכול בין כוס לחברתה, תועילהוצאה החוצה, שבזה יש ס"ס (עפ"ד המג"א), וכן המנהג לברך (שהוזכר בחוקי חיים) שייך רק באופן זה. אבל אם לא שהה כל כך, אין לנו אלא ספק אחד (אי מהניהניח מקצת חברים), ולא יחזור לברך על המשך שתייתו.
אבל לגבי השותה כוס בביתו, אם שותהו ביחידות, לכל הדעות צריך לחזור ולברך כשחוזר מיציאתו, מפני שיציאה כזו היא הפסק לכולי עלמא (אא"כ מדובר ביציאה קצרה מאד שבזה יש סוברים שאינם נחשבת כהפסק, וכדעת הריטב"א).
Google