תחילה צריך לידע שהוא עוון חמור מאד, ועבר על ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ובפרט שלדעת רוב הראשונים נגיעה של חיבה יש בה איסור תורה, ובכל נגיעה כזו עובר על לאו דאורייתא "לא תקרבו". ומה עוד שקרוב לודאי, שעי"ז הגיע לעוון המר של הוצאת שז"ל, שהוא עוון חמור מאד מכל עבירות שבתורה כדברי הזוה"ק, וכמה האריכו רז"ל בחומרתו, ובמה שגורם רעה לו ולעולם, הלא בספרתם, והדברים ארוכים. ואז יעשה תשובה אמיתית שלמה בכל חלקיה שהם: עזיבת החטא לגמרי, וחרטה גמורה מכל לבו על העבירה, ויתודה מקרב לב ויבכה בדמעות שליש לפני הבורא ב"ה שיקבלנו בתשובה, ויקבל על עצמו קבלה אמתית שלא ישוב עוד לכסלה כלל ועיקר. ויתחזק בדברים אלו עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, כלשון רבנו הרמב"ם בהלכות תשובה. ועוד צריך לתת אל לבו, איך הגיע לידי חטא זה, שודאי קדם לזה דברים אחרים, אם דבורים מיותרים, או עבודה יחד במקום אחד, או ראיה אסורה, או יחוד שהוא גורם גדול, או מכשירים הטמאים שכילו כל חלקה טובה רח"ל וכל כיוצא באלו, שכעת שעושה תשובה צריך לעשות גדר, שלא יגיע לידי נסיון, ויתרחק מכל זה, ומכאן ולהבא חושבנא טבא.
ולגבי התיקון, הנה העיקר הגדול היא תשובה שלמה כנ"ל, אך כדי להתנקות לגמרי כתבו רבותינו הקדושים ז"ל תיקונים לעוונות כנודע, אך אין כולם שוים, ואין תיקון של זה שוה לשל חברו. ואיני מכיר את השואל כדי לידע מה בדיוק מתאים לו, ואיזה תיקון קרוב יותר. אך אומר באופן כללי, כי יקבל על עצמו תענית יום אחד, ויתענה יום שלם (ואם אינו יכול, יתענה לפחות חצי יום), ובאותו יום ירבה באמירת תהילים וקריאת הזוהר הקדוש, ויתן צדקה כפי יכולתו. ועיין בספר לשון חכמים להגרי"ח זצ"ל (ח"א סי' עה) תיקון למי שחו"נ ערוה שישתדל להיות מחבק ס"ת בשתי ידיו בהוצאותו מההיכל וינשקהו ויאמר פסוקים ותפלה, ע"ש, ועיין עוד שם סי' עד, תיקון למי שנסתכל והביט בערוה, ע"ש הסדר שיעשה. ואם גם נכשל בהוצאת שז"ל, צריך לעשות תיקון גם לזה, וע"ש בסי' ע. אך התיקון שם קשה לקיימו לגמרי, ולכן נוהגים להקל בכיוצא בתענית של יום אחד, ותפלות מה שיכול, ואם יכול ישתתף באחד מתיקוני היסוד בימי השובבי"ם, או שיעשה יום אחד שלם תענית דיבור וישתדל לגמור שלש פעמים ספר תהילים כידוע מדברי הרב קונטרס היחלאלי ע"ה. והכל לפי מה שהוא אדם, וכפי יכולתו וכחו והתנאים שהוא בהם. ולכן ראה מה שתוכל לקיים ולעשות, עשה. ושורש הכל תשובה אמיתית, תפלה תענית וצדקה, צו"ם קו"ל וממו"ן, ושב ורפא לו.
ודע שבמקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. אתמול היה זה מתועב ושנוי לפני הבורא, וכעת הוא קרוב וידיד ואהוב ונחמד. ה' עמך.