א) יש קהילה שנוהגים שכאשר מגביהם את הס"ת הם מראים את הכתוב בספר לצד אחד וקהל שעומד באותו צד אומר את הפס' "וזאת התורה" וכו' ואח"כ המגביה מסתובב לימינו והקהל שעומד שם אומר את הפסוק הנ"ל וכו' כך לארבע כיוונים. האם מנהג זה נכון על פי הלכה? אם אפשר מקורות. ב) מהו המקור של המנהג של התונסאים שכאשר מוצאים שני ס"ת תורה מגביהם את שניהם? והאם הם חייבים לשנות ממנהגם זה?
הרב רזיאל כהן
א) אם כוונת השואל לשאול על מה שהמגביה אינו עושה סיבוב שלם, כך הוא מנהג הרבה מן האשכנזים. ולא כמנהג הפשוט אצל כל הספרדים לעשות סיבוב שלם. ועיין בספר פסקי תשובות (פרק קלד הערה 20) שגם חלק מן האשכנזים נוהגים כמנהגנו.
ואם כוונת השואל לשאול על הציבור שאינם אומרים "וזאת התורה" בפעם אחת, אלא כל קבוצה אומרת כשרואה את פני הס"ת, הנה באמת כן משמע מלשון מסכת סופרים (פרק יד הלכה יד) שאין לומר "וזאת התורה" אלא אחר שראה את פני הכתב. ומ"מ דעת ראש הישיבה נר"ו שיש להמשיך המנהג הפשוט אצלינו לומר יחד "וזאת התורה", שאדרבא זהו כבוד התורה לומר כולם יחד.
ב) לענין הגבהת ס"ת ביום ב' ספרים, יש בזה חילוקי מנהגים גם אצל התוניסאים עצמם, ודעת מרן ראש הישיבה נר"ו (באור תורה התש"ן סוף סימן קיח) עפ"ד מרן בסי' קמ"ז שהנכון להגביה רק ס"ת אחד, ע"ש. וטעם המגביהים ב' ספרי התורה, ייתכן מפני חשש פגם לס"ת השני. ואע"פ שהמנהג הראשון נכון יותר כאמור, אין חובה לשנותו. ואם יסכימו כל הקהל לשנות מנהגם- הנה מה טוב.
Google
