1) האם כשקוראים תהילים או לומדים תורה חייב להשמיע לאוזניו או ניתן לצאת ידי חובה ע"י קריאה "בלב"? 2) כשעונים קדיש עד היכן צריך לענות, יתברך או שמה דקודשה בריך הוא? 3) מה קודם איסור ישיבה כששומעים קדיש או איסור קיפול תפילין של יד בעמידה? כלומר בקדיש לאחר עלינו לשבח בזמן קיפול התפילין למיטב ידעתי עדיף לקפל את התפילין של יד בישיבה האם ניתן לשבת באמצע הקדיש או לקפל את התפילין של יד בעמידה כמו את התפילין של ראש?
הרב אליהו מאדאר
1) אע"פ שמקיימים מצות ת"ת גם בהרהור הלב, עי' בביאור הגר"א באו"ח סי' מז,ולכן כשאדם מעיין דבר יכול לחשוב בלבו, מ"מ לכתחלה בזמן הקריאה יש להוציא התיבות בפה, ובעלמא קיי"ל הרהור לאו כדיבור דמי. (ולדעת מרן שם אין מברכים ברכה"ת על הרהור בלבד), ובפרט שאם אינו מוציא בפה, היא "סגולה" לשכחה, עי' בעירובין נד., ולכן כל שיכול יוציא בפיו, ונכון שישמיע לאזניו (רק שא"צ בקו"ר ממש), וע"י יתקדשו כל אבריו.
2) לדעת רבנו האריז"ל יש לענות עד בעלמא, שהוא כ"ח תיבות, וכ"מ דעת מרן. וכן מנהג הספרדים. והעונים פחות מזה, לדעת מרן יענו עד יתברך כולל. עי' בש"ע או"ח סי' נ"ו ס"ג. ולדעת הגר"א די לענות עד עלמיא, שהוא כ"ח אותיות, וכן נוהגים האשכנזים.
3)אין איסור לקפל תפלין של יד בעמידה, רק לחלצו ממקומו ע"פ הסוד יש לעשות כן בישיבה, אבל הקיפול עצמו אפשר בעמידה. ואיסור ישיבה באמצע הקדיש, הוא איסור מוחלט. ואם האדם אינו ממהר, נכון שלא יחלוץ התפילין עד שלמד בהם קצת שבזה זוכה לקבל קדושה מהתפילין.