כן נהגו בג'רבא ובתימן ובעוד מקומות, לשרוף כל החמץ בלילה. (ולהשאיר רק הצריך לו לאכילת הבוקר שלמחרת). והטעם מפני שהיו מצויים עכברים וחוששים שמא יגררו חלק מן החמץ. וכן מרויחים בזה הסמכת ביעור החמץ בפועל- לברכת הביעור. (עיין בהערות איש מצליח על המשנה ברורה ריש סימן תמ"ה).