Menu
שאל את הרב
print
אא

אשמח לשאול את כבוד הרבנים שליט"א כמה שאלות על הסידור הנפלא איש מצליח.

א) בתפילת ערבית לפני הברכו הראשון כתוב שטוב להאריך בברכו במוצ"ש. וזה בשם הכה"ח ס' רצג ס"ק יא' ויב'. ואילו בברכו האחרון כתוב שצריך להאריך שם. ויש נוהגים להאריך גם בברכו הראשון והמחמיר תע"ב. ולדידי צ"ע, למה הבינו שעיקר מש"כ הפוסקים הוא בברכו האחרון, שבכה"ח לא נזכר מזה כלום, אלא כתב בסתם שיש להאריך בברכו במוצ"ש. ובס"ק יב' הסביר הכה"ח במפורש שכל שמאריך בתפילת ערבית (ולאו דוקא בברכו) אין הנשמות חוזרות לגיהנם. ושוב מצאתי בפתח הדביר שם, שכתב בפשטות שצריך להאריך בברכו הראשון, והוא ז"ל היה נוהג להאריך באחרון משום שהציבור ממהרים בתפילה ומצא לזה סמך לפי הזוהר ע"ש. משמע שהוא כדיעבד.

ב) מה טעם שכתבו להפסיק מעט בחתימת ברכת אהבת עולם בערבית- אוהב – את עמו ישראל?

ג) יש הוצאות שכתבו לומר השכיבנו לפני ברכת המפיל, ויש הוצאות שברכה זו הושמטה. מה הסיבה לכך? ועוד מדוע באמת לא מפורסם הדבר (לפחות בהרבה סידורים שראיתי) לומר ברכה זו, הרי זה נזכר בש"ע ס' רלט וברש"ש ובבא"ח (פקודי, יא) ובכה"ח סק"ב?

ד) בשו"ת ברכת יהודה (ח"ד ס' יא) האריך להוכיח שאין לומר לישועתך קוינו וצפינו כל היום, אלא רק קוינו. שכן דעת כל הראשונים והאר"י והאחרונים. ובסוף התשובה הביא מש"כ מרן רה"י שליט"א לתרץ המנהג לומר צפינו ע"פ מש"כ החיד"א שאין קפידא להוסיף תיבה בתפילה. אך הרב ברכת יהודה העיר שהחיד"א בטוב עין כתב שאפשר להוסיף ולתלות שנפל ט"ס, אך מדוייק מדבריו שאם א"א לומר שיש ט"ס כמו הכא, אין להוסיף. ע"ש. ומכיוון שראיתי שעדיין בסידור איש מצליח כתוב צפינו רציתי לדעת מה תשובת מרן שליט"א בנידון.

ה) לפני מוסף של שבת נכתב שהמילה שובה למעונך היא מלעיל. מה טעם לזה שמילה זו שונה מחברתה שובה ה' רבבות וכו'?

ו) בדיני שבת זכור כתוב שיחפשו חזן שמבטא האותיות יפה למשל- ק', צ', ח, והע' וכו'. ומה הדין בביטוי אות ג' רפויה (ויגע) שרוב העולם קשה להם הגייתה, ועוד שצריך לשנות ביטוי האות ר' ולבטאה בלשון?

הרב חנוך הכהן

א) באור תורה ניסן התשנ"ט סי' ס"ח מרן שליט"א התייחס לזה, וכ' שם שמסתבר דהיינו האחרון לפי הטעם שהביא כה"ח הנ"ל בס"ק י,ב שהנשמות לא חוזרות וכו' [וכנראה כוונתו מכיון שזה השלב האחרון לפני שנכנסות – ראוי יותר להאריך בו]. וכנראה זה פשר הציון לכה"ח ס"ק י"א וי"ב. וע"ש באור תורה עוד. [ומ"מ אני מסכים עם כבודו שצריך לבאר את הדברים יותר, ומ"ש עכשיו בסידור הוא לא ברור כ"כ, ובל"נ אעביר את זה לעורך הרב אמיר דאדואנד שליט"א].

ב) שלא ישמע אוהבת לשון נקבה כלפי שמיא ח"ו.

ג) אין סיבה מכוונת לכך, אולי זה הוצאה ישנה. ושאר הסידורים שלא הביאו דבר זה אולי בגלל שאין דבר זה נהוג. (כמו דברים נוספים שנזכרו שם בש"ע ולא נהוג היום לומר).

ד) מרן שליט"א התייחס לדבריו באור תורה תמוז התשע"ג סי' קי"ז והביא את סוף לשונו של מרן החיד"א שגם ליפוי הלשון אפשר להוסיף. וגם הביא סמך לדבריו מהגר"ח פלאג'י והרב ישכיל עבדי. ע"ש.

ה) המלה שובה צריכה להיות במלעיל, אך כשיש אחריה ה' עושים אותה מלרע. (אם תרצו מקורות לזה תכתבו לנו שוב).

ו) ג' רפויה אינה משנה משמעות. ולגבי ביטוי הר' ודאי שצריך להקפיד שהקורא יבטא גם ר', רק שזה יותר מצוי מאותיות ק' צ' וח'. [ומ"מ נכון לענ"ד שיכתבו את זה במפורש בסידור, ובלנ"ד אומר זאת לעורך הנ"ל].

שאלת המשך:

יישר כח על התשובות זה עזר לי מאוד אשמח לקבל הרחבה בנושא במילה שובה, מה הטעם שאם יופיע שם ה' אחר שובה יש לאומרו במלרע?

הרב חנוך הכהן

לאו דוקא שם ה' אלא שיש במלה שאחרי אות גרונית, והטעם הוא כדי שלא תבלע האות הגרונית. לדוגמא: סורה שבה פה – מלעיל, סורה אדני סורה אלי – מלעיל.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן