בעניי לא זכיתי להבין הנכתב בתשובה שצירוף משיחיסטים של חב"ד למניין הוא בדוחק, בגלל שעלולים להשתבש באמונה, ועשו לה ציון למה שכתב מרן ראש הישיבה בואל תטוש תורת אמך. אם הבנתי נכון את דברי ראש הישיבה שם, הרי הוא חולק על שיטותיהם ההלכתיות של חסידות חב"ד, וגם על הרבי בעצמו (למשל שהרבי אמר שתיתכן נבואה בזמננו, וראש הישיבה חלק, וכן מחלוקות על דימוי הצדיקים לבוראם ולימוד רזין דאורייתא לחלושי הדעת). ואם הבנתי נכון זו מחלוקת כדרכה של תורה, ונהרא נהרא ופשטיה, ובטח זכות גדולה היתה לו היינו מתפללים עם הרבי במניין ולא ח"ו להיפך. ואם החשש הוא לחלושי הדעת שהסיקו מסקנות מעוותות מדברי הרבי, מה שלא עלתה על ליבו בעצמו - הרי אלו בודדים ממש, ובשופטני לא עסקינן, ובודאי אפשר למצוא בכל החוגים תלמידים שהוציאו מדברי רבותיהם מסקנות שלא כאמונת ישראל, ובכל זאת אין בודקים בכל מניין מה דעותיו של כל מתפלל כי למיעוטא לא חיישינן. אבקש מחילה אם הרביתי דברים, כי תורה היא וללמוד אני צריך ודעתי קצרה.
הרב אדיר כהן
בודאי שזכות גדולה היתה להתפלל עם הרבה בחיים חיותו. ולא על זה שאל השואל את שאלתו, אלא על אלא המאמינים שגם אחרי הפטירה עודנו חי. וגם בזה מן הדין מצטרפים למנין, ובודאי א"צ לבדוק בכל מנין מה דעותיו של כל אחד.