בבית כנסת שמתפללים בו בני כל העדות ביחד, ועד היום היו בו רק ספרי תורה אשכנזיים או ספרדיים והקהל רגילים לקרות באלו ובאלו בלא הבחנה כלל, ועכשיו רוצים לקרוא בספר תורה חדש שנתרם לבית הכנסת אשר נכתב ע"פ מסורת העדה התימנית, האם נכון לקרוא בספר זה לאורך שבתות השנה בשעה שרוב הציבור הם אשכנזים וספרדים ורק המיעוט הם מאחינו התימנים. חשוב לציין שמדובר בציבור אשר בס"ד אוהבים ומכבדים זה לזה ואין חשש שתהיה מחלוקת, חלילה, בין אם יקראו בספר החדש ובין אם יימנעו מלקרות בו, ולכן אין זה דומה למה שכתב הגאון מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יחוה דעת חלק ו' סי' נ"ו שמותר לקרות בס"ת בנוסח התימנים ולברך עליו מפני דרכי שלום וכדי למנוע המחלוקת
הרב רזיאל כהן
בוודאי שגם בנדון שלכם שייכים טעמי ההיתר שכתב בשו"ת יחו"ד שם ומ"מ באופן שהקהילה אחידה (ספרדית או אשכנזית בלבד) ונתרמו לשם ס"ת ע"פ מנהג קהילה אחרת, מומלץ לשנותם ולתקנם בהסכמת כולם (ובהסכמת הבעלים) כפי מנהג הקהילה שאין בזה לעז אלא שכך ראוי לכתחילה לקרוא בס"ת כמנהג אותה קהילה, וזכורני שכך הורה מרן רה"י נר"ו במעשה שבא לידו.
שאלת המשך:
מאת: אמנון אריה | תאריך: 21.10.20
מחילה מהרב רזיאל אבל השואל ציין בשאלתו שהקהילה אצלם מעורבת מכל העדות אשכנזים ספרדים ותימנים. כך שהרב לא ענה על השאלה האם לקרוא בספר התורה שנכתב לפי המסורת התימנית.
הרב רזיאל כהן
עניתי ע"ז במשפט הראשון: "שגם בנדון שלכם שייכים טעמי ההיתר שכתב בשו"ת יחו"ד שם". וכוונתי שעיקר טעם מחלוקתשנזכר ביחו"ד אינו משום בני הקהילה המסויימת של ביהכ"נ, אלא חשש מחלוקת כללי בין עדות ישראל. כיעו"ש.