מקור למלה “עכשיו”
בספר אוצר השרשים הכללי בשורש עכשיו, כתב שהוא מושאל מלשון הפסוק “חמת עכשוב” שהוא סוג נחש והוא מהיר ומיידי.
וכן כתב ב"שפת אמת" (עמודים שו-שט), והביא ראיות מדברי רוב ראשונים שצריך לומר "שוא" עם ו׳. אבל יש לתמוה ע"ז דהא בתיקוני זהר (דף ה.) כתוב וז"ל: "לאהבה דאיהי קמ"ץ רחמי, שב"א מסטרא דגבורה, כי באש ה' נשפט", הרי דכתב בבי"ת ולא בוי"ו, ועל ראיותיו של השפת אמת מדברי הראשונים, י"ל בפשיטות דלא ראו דברי הזהר (כידוע), וא"כ כמעט וברור שצ"ל בבי"ת, וכדברי קצת הראשונים בשפת אמת שם.
אין נפק"מ בכל זה, ועכ"פ בספרי המדקדקים הוא בוי"ו