בני בן 8, כיתה ב', יושב בבית הכנסת חסר סבלנות מכיון שיודע שלצאת מחוץ לבית הכנסת אבא לא מרשה כי זה לא גן ילדים. מזה שבועיים אמרנו לו שאנחנו לא מרשים שילך כי כנראה שעדיין לא הגיע הזמן וצריך ללכת בשמחה, בעלי לא יודע אם זה בסדר כי בכל אופן רוצה שיתרגל, אבל שלא "יסבול", בסה"כ ילד מצוין בלימודים. כיצד נכון לנהוג בענין? חשבנו שיגיע אפילו ל-10 דקות לומר לו יישר כח ואמא תחזיר אותו הביתה העיקר שיהיה לו טעם טוב?