שאל את הרב
print
אא

האם יתכן שהרב "לחם הבכורים" סובר שהקמץ אינו נשמע כמו שהפרסים עושים (שהיא הנכונה, כמו שכתב הרב אמיר דאדוואנד שליט"א באתר), שהרי הוא כתב (בעמוד לו ע"א) וז"ל: "ואין ביניהם רק שהת"ג נמשכת באריכות" עכ"ל. ורציתי לדעת בדיוק מה כוונתו בזה. וגם זה מסתבר (אם הלחם הבכורים סובר שאין הבדל), דלמה כל התנועות הגדולות יש להם כנגדם ת"ק שמבוטאים בדיוק באותה צורה (וכל ההבדל הוא רק באריכות, וכמש"כ הלחם הבכורים), ורק הקמץ יש לו הבדל בעצם הביטוי. תודה רבה.

הרב חנוך הכהן

יתכן שהרב לחם הביכורים לא הכיר כלל את מבטא הפרסים לכן היה פשוט לו שקמץ הוא בדיוק כמו פתח.

אבל לגבי מ"ש כבודו שכך מסתבר כמו שאר הניקודים בלא"ה בקמץ יש תופעה שונה כמו שאר הניקודים שהיא קמץ חטוף, שהוא ממש כמו חולם רק במהירות (ואגב זה מסייע קצת את מבטא הפרסים) 

שאלת המשך:

בלחם הביכורים עמוד קכג(בנד"מ) כתוב: "והקמץ נקרא קמץ כי קריאת בקמצות הפה כפי קריאת האשכנזים". ובהערה 203 כתב מרן ראש הישיבה שליט"א : "במחכ"ת קריאת האשכנזים איננה נכונה כמו שהוכחתי בס"ד במקום אחר וכו' והמבטא האמיתי של הקמץ הוא ממוצא בין הפתח לחולם כמבטא הפרסים וכו'." והנה אני עני הצעתי באור תורה(חשוון תשע"ז סימן טז עמ' קכג) שכוונתו לאשכנזים שמבטאים כפרסים וציינתי לספר שפת אמת בעמ' קסב סע' ד בשם ספר ענף עץ אבות שכן קריאת יהודי פראג וסביבותיה. והעיר הרב מאזוז שליט"א על דברי: "אבל איפה שמע הרב לחם בכורים קריאת יהודי פראג? והנה לחם הבכורים כתב כן בשם ספר יפה נוף(לרב בנימין בן יעקב אספינוזא מחבר ספר יסוד הקיום) ובעקבות ההערה חפשתי ומצאתיו באתר הספרייה הלאומית ספר יפה נוף ודבריו בדף לא ע"ב וז"ל: "ונקרא קמץ לפי שנקמץ מפתח וחולם לפי צורתו מורכבת משניהם וקריאתו ג"כ בין פתח לחולם כאילו נקמץ משניהם יחד וכבר העיר הרב בעל ספר לוית חן שעיקר קריאתו כקריאת האשכנזים.(אין כוונתו שהעיקר בחולם כי בלוית חן מדבר על הקמץ הממוצא ועל זה כותב "אבל אין קורא אותו ראוי רק האשכנזים" ע"ש פרק שני) וסיים שכ"כ בצחות.

הרב חנוך הכהן

לכאורה כת"ר צודק.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0