הכנת טחינה בשבת
מותר
למדנו בחזו"ע ח"א שמותר להטמין תבשיל צונן אפילו כדי להפיג צינתו, ושאלתי היא האם מותר להניחו אחרי שעטפתי אותו, על גבי פלטה כבויה שתדלק בהמשך, כלומר גרם הדלקה? ועוד שאלה, לפי המנהג שמותר לעטוף בשמיכה מע"ש תבשיל שעל הפלטה, כדעת הרמב"ן שנחשב כאינו מוסיף הבל, שהאי לחודא קאי והאי וכו' למה באמת אסור לעטוף שניצל קר בנייר אלומיניום [למשל] בשבת ולהניחו ע"ג פלטה חמה, והרי כשעטפתי אותו - היה צונן, ומותר להטמין צונן בדבר שאינו מוסיף הבל, וגם להכניסו מתחת לשמיכה שעל הפלטה, לכאורה היה צריך להיות מותר, שלפי האחרונים [ארץ חיים סתהון ועוד] שכתבו שהמנהג להקל, הוא משום שנחשב כדבר שאינו מוסיף הבל, ולמה אסור, וא"ת שאסור כי ניכר שמשתנה החום, למה התירו להטמין בכלי שני [וראיתי במנוחת אהבה ח"א שזה נחשב כאינו מוסיף הבל, כי הוא מתקרר והולך, ע"ש, אבל בפועל הדבר המוטמן מתחמם חום הניכר? ואם כן ממה נפשך: אם נלך אחר חום הניכר - קשה למה התירו להטמין בכלי שני, ואם נלך אחרי הגדרת דבר שאינו מוסיף הבל - גם הטמנה בשמיכה שעל הסירים שעל הפלטה -נחשבת דבר שאינו מ"ה, ולכאורה היה לנו להתיר?
להפיג צינתו – פירוש שלא יהיה קר מידי אך לא יתחמם כלל.
ומ"מ התיר בחז"ע גרם הדלקה הנ"ל מטעם גרמא ולא מטעם שזה הטמנת צונן, וה"ה לשניצל הנ"ל
מאת: פלוני | תאריך: ט״ז באדר ה׳תש״פ – מרץ 12, 2020
במחילה אבל לא הבנתי: מה שכתב כת"ר שהתירו רק להפיג צינתו אך לא שיתחמם, הרי התירו להטמין בכלי שני, ושם וודאי מתחמם? ומה ענה על זה כבודו? ומ"ש עוד שהרב עובדיה זצ"ל התיר גרם הדלקה וכו' לא הבנתי כלל מה השייכות של גרם הדלקה לנידון דידן שהוא הטמנה? אם כבודו יפרט אשמח מאד.
טמינה בכלי שני למתירים היא משום שי"א שאינה טמינה כלל כי אין טומנים במים.
אך בדבר שכן טומנים בו, אפי' שאינו מוסיף הבל אסור לטמון בשבת, אא"גכ הוא צונן וכדי שתפוג צינתו אך לא כשמתחמם (ש"ע רנ"ז,ו) והזכרתי דין הדלקה כי הזכרת בשאלתך וביארתי שלא מטעם זה אסור אלא מטעם הטמנה.