שאלה בדין חיוב חטאת בגמ' שבת ח. בדין כוורת שאינה רחבה ו' טפחים אמר רבא שאם זרקה פטור שא"א לקרומיות וכו' האם אפשר לומר שגם באופן שהכוורת נחה על צדה פטור? דאי זרקה על דעת שתנוח על שוליה הרי שלא נתקיימה מחשבתו ואי זרק בסתם הרי לא ודאי שיעבור על איסור תורה כי אולי תנוח על שוליה. כלומר יסוד השאלה האם יש חיוב חטאת כאשר לא ודאי שיעבור על איסור תורה אלא יתכן שיעבור על איסור דרבנן? אם אפשר לציין מקור.
רבני בית ההוראה
מפשטות הגמרא משמע דאם זרקה על צידה ודאי שחייב (שהרי עיקר טעמו של רבא שכיון שא"א לקרומיות וכו', וזה לא שייך כשנחה על צידה), אך י"ל דהגמרא נקטה מילתא פסיקתא דפטור בכה"ג דזרקה על שוליה. וע' בחי' המיוחסים להר"ן שם. דהר"י מלוניל כתב דחייב והר"ן תמה ע"ד. ומ"מ בזרקה סתם נראה שחייב לדעת הר"ן הנ"ל כי אף שיש אפשרות שינוח על שוליה מ"מ כל שכיון למלאכה ונעשית די בזה לחייב, וראיה לדבר מהזורק אבן מתחילת ד' אמות לסוף ד' אמות דחייב (ע' בשבת דף צ"ו).