האם יש ענין לקרוא ק"ש מיד בצאת הכוכבים ?

אין חיוב לחזור על התורמים, וכך נהוג בכמה ספרים.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1113).}

הלטאה אינה מקללת, ואין שום איסור בהריגתה אם היא מזיקה ומפריעה, כפי שמותר להרוג נמלים ויתושים.

פעמים שהחלומות אמתיים, ע’ בברכות (דף נ”ה ע”ב) כמה עניינים בזה. ומ”מ גם בלי החלומות לא כדאי לעשן מחמת הנזק הבריאותי הנגרם על ידי הסיגריות.

בערב שבת חול המועד פסח יש להפריש ט”ל פרוטות לצדקה, וזה תיקון במעשה, ובקריאת ההפטרה בשבת חוה”מ שקוראין “התחיינה העצמות”, הוא תיקון בדיבור. (ר”ח פלאג’י בספר מועד לכל חי סי’ ד’ אות ל”ז).

והעיקר לחזור בתשובה לפני אבינו שבשמים, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד.

כמו כן מרן הרב עובדיה זצ”ל ממליץ למי שנכשל בעוון מסויים ללמוד היטב את ההלכות שלו, וכן ראוי לעשות.

אין בזה ענין.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1106).}

יישר כח! יה”ר שתתמיד בזה ותעלה מעלה מעלה.

כדאי שתוסיף גם זמן ללימוד הלכה למעשה, ועשה חיל בע”ה.

לא הבנתי מהיכן יצא לכת”ר שדעת המשנ”ב סי’ קנ”ד שהרצועות נחשבות כגוף הקדושה עצמה. וכ”ש שאין להחמיר קודם שנשתמשו בהם (אף דטעונות עיבוד לשמה מדינא).
וארונות הקודש של ספרדים נחשבים תשמיש דתשמיש, מפני שהס”ת שלהם כבר מחופים בנרתיקי עץ, וגם הפרוכת מיעקר הדין אינה אלא תשמיש דתשמיש. והארכתי בזה בס”ד במחקרי ארץ ח”ד סי’ ט’. ע”ש.

החלקים העיקריים חיבר רשב”י, אבל נכתבו ונערכו אחר מאות שנים (יש אומרים שלש מאות שנה), וגם נוספו עליהם הקטעים הנ”ל.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1105).}

באמת מסקנת הגמ’ בכתובות דהלכה כר”ע נגד חברו ולא רבו לכל הלישנות (לבד מר”ל נגד ריו”ח – ומסתמא נקטי’ כריו”ח).

ולגוף הקושיא, יפה דקדק כת”ר נר”ו, ועמד בכלל זה באורך הרב שדי חמד בכללים (כלל ה’ סי כ’), והביא  דברי הכ”מ הנ”ל והאריך בזה דר’ יהשוע לא נחשב רבו רק תלמיד חבר ולכן פסקו נגדו (והביא כמה אחרונים שכתבו אחרת וגם הביא דהכ”מ עצמו משמע מדבריו להיפך)ומסקנתו שם כנ”ל דר’ יהשוע לא נחשב רבו ושכ”כ נהר”י קורקוס, עש”ב.

• ומה שאמרו הלכה כר”ע ולא מרבו – צ”ל דהיינו ר”ט המוזכר בסוגיא או ר”ג או רשב”ג או ר’ ישמעל. וק”ל.

אם באמת אין למלאכים כלל בחירה, אזי יתכן שהבקשה התכבדו מכובדים היא דרך נימוס, אע”פ שאין הבחירה תלויה בהם.
אולם באמת עיקר השאלה אינה נכונה לענ”ד. ומצינו בגמ’ בכמה מקומות (חגיגה טו: יומא עז. וב”מ פה.) שהענישו את המלאכים ואת אליהו ז”ל על דברים שעשו שלא כהוגן. ועל כורחינו שגם להם יש מרווח עשיה לפי שיקול דעתם.
וגדולה מזו כבר בפעם הראשונה שנזכרו מלאכים בתורה, ביקש מהם לוט שלא להפוך את צוער, ונענה “הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר כאשר דברת”. ומבואר שהבקשה מהם מועילה, כאדם המבקש מהשר, והשר מבקש מן המלך. [ואמנם בגמרא (שבועות לה:) פירשו שלא ביקש לוט מן המלאכים אלא מהקב”ה, אולם במדרש שכל טוב (הובא באוצר המדרשים) מבואר שביקש מהמלאך, וכפי פשט הכתוב, וכן הוא בפי’ רבנו בחיי שם וברד”ק. ואכמ”ל]. אלא שבבקשות מעין אלו אין נכון לבקש מהם ישירות כמ”ש בירושלמי (פ”ט דברכות ה”א) לא תהא צווח לא לגבריאל ולא למיכאל וכו’ אלא לפנות רק לקב”ה בעצמו.