אכילה לפני הקידוש בשבת בבוקר לנשים

אין נפילת אפים בלילה, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סי’ קל”א ס”ג), ולכן אם ערבית מסתיימת אחרי צאת הכוכבים אי אפשר לעשות לדוד אליך לא לפני עלינו לשבח ולא אחרי.

ולענין נפילת אפים בבין השמשות, כתב מרן הגרע”י זצ”ל בשו”ת יחוה דעת (ח”ו סי’ ז’) להקל. ובתונס נוהגים לעשות רק וידוי וי”ג מידות בלא נפילת אפים. ומכל מקום אחרי ערבית לא פשוט לעשות כן אף אם היא מסתיימת לפני צאת הכוכבים בתוך בין השמשות, כי אחרי שכבר נחשב לילה אולי לא מתאים לעשות נפילת אפים, (וידוע שהאיסור לעשות נפילת אפים בלילה הוא לפי הקבלה), ושב ואל תעשה עדיף.

לענין קימה לרב בשעת נפילת אפים, צריך לקום, ואף שיש ענין לעשות נפילת אפים מיושב כמו שפסק מרן (סי’ קל”א ס”ב), מ”מ מבואר שם באחרונים שאם יש צורך אפשר להקל, וק”ו לצורך חובת קימה לפני תלמיד חכם.

לדעת האומרים שאין מחזירין כאשר אין שינוי משמעות אין מחזירין גם בחסרון אות, עיין להמשנ”ב (סי’ קמ”ב סק”ד). אלא שדעת מרן שם להחזיר גם על דברים שאין בהם שינוי משמעות כמבואר בדבריו, וכ”כ בהגהות איש מצליח שם בשם כמה אחרונים, וא”כ לבני ספרד צריך להחזיר על זה. והיום לא נהגו להחזיר, אולי מטעם שאם כן יחזירו אותו בכל כמה מילים ואין לדבר סוף, ואיני יודע אם יש להם על מה לסמוך, לכן אם בענין זה עכ”פ ישמעו לך להחזיר את הקורא, יש להחזירו.

יצא ידי חובה, ואף הוציא אחרים אף שהם עומדים ע”פ הסברות שכתבו הפוסקים לגבי קידוש של ליל שבת, עיין למרן בב”י סי’ רע”א וחזו”ע ח”ב עמ’ ט”ו ואילך.

אכן כן מנהג תונס וגם מרוקו ועוד לדלג בית יעקב ושיר של יום בראש חודש, אמנם בסידור איש מצליח הביאוהו ע”פ דברי הבא”ח שגם אצלם היה המנהג לדלג והוא שינה את המנהג.

לא ראיתי שם שהענין הוא שכולם יהיו באותו “מצב” אלא שישיבה זה קביעות ועמידה זה לא קביעות, וא”כ פשוט שאם יש חלק שעומדים אין להעמיד את כולם, אדרבה יש לנסות להושיב גם את העומדים.

באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.

יש סידור הנקרא עלי הדס, בהוצאת הרב דוד סטבון שליט”א.

כל תפילה יכולה להועיל. אך אם ראוי להתפלל על זה, זה לא פשוט כי לישראל הם קשים אבל בשבילו זה טוב להתקרב לה’, נ”ל שב ואל תעשה עדיף.

לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת בית נאמן (ח”א סי’ י’) אם אתה בתוך ארבע אמות מותר לפסוע, ורק כאשר אתה מחוץ לארבע אמות ועל ידי הפסיעות אתה נכנס לתוך ארבע אמות אסור.

מקורות ע”פ השו”ת הנ”ל: מקור הדין בשלחן ערוך סי’ ק”ב סעיף ה’. מקורות להקל בתוך ארבע אמות: פרי חדש הובא בכף החיים שם אות ל”ב, הב”ח הובא בכף החיים שם אות כ”ה, שיירי כנסת הגדולה סי’ קכ”ג.

עיין במנוחת אהבה (חלק א’ פרק כ”ד הערה 61) שיש מקום להקל לפתוח דלת מקרר מכיון דלא איכפת ליה, ויש כאן ס”ס שמא כדעת הערוך דשרי אפילו באיסור תורה, ואת”ל כהאוסרים שמא אין איסור תורה בחשמל ופסיק רישיה דלא איכפת ליה בדרבנן מותר. ע”ש. ומצד החוט להט שיש במנורה (בדרך כלל כן הוא במקררים הישנים) ויש בזה לכאורה איסור דאורייתא של מבעיר גחלת של מתכת, זה ג”כ לא מוסכם, עיין בשו”ת תפילה למשה (ח”א סי’ נ”ט אות ח’), וא”כ הספק עומד על מקומו. ובלא”ה לדעתו שם (אות ו’) כל שאינו מתכוין לצרף אין איסור תורה להבעיר גחלת של מתכת.

ויש מגדולי חכמי הישיבה שליט”א הסוברים אין להקל בזה כלל בשום פנים ואופן, ויאמר לחמיו שכיון שלא איכפת לו שינתק לגמרי את המנורה מהמקרר.