יבול הגדל בעציצים שעל הגג, דינו כגדל ב”עציץ שאינו נקוב”, שהוא חייב בהפרשת תרומות ומעשרות (מדרבנן).
למרות שהשנה היא שנת שמיטה, הפירות שגדלים בעציצים שלך מותרים באכילה (ואינם אסורים מגזירת ספיחין), אך בשנה זו צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות בלי ברכה (עיין שביתת השדה מהדורא חדשה עמ’ שפט והלאה). והשנה היא שנת מעשר עני.
לגבי צורת ההפרשה – אמנם יש אפשרות הלכתית לתרום ולהפריש מראש בפעם אחת על כל מה שתקטוף במשך הימים הקרובים, אבל אפשרות זו אינה מומלצת לכתחילה.
ולכן הנכון ביותר להפריש מכל כמות, בכל פעם, בזמן הקטיפה, כפי המסודר בסידורים [בסידור איש מצליח מופיע סדר ההפרשה בעמוד 784].
אך היות ולא ניתן מבחינה מעשית לתת את המעשרות ללוי או לעני, מאחר ומדובר בכמה עלעלים או חתיכות זניחות של פלפל חריף, לכן יש לזׇכות ללוי ולעני את שווי המעשר בכסף, כיצד? נותנים ללוי או לעני בפעם אחת סכום כסף גדול כהלואה “על החשבון”, ובכל פעם שמפרישים מעשרות, מקזזים אצלינו מסכום ההלואה כשווי הפירות המגיעם לו מאיתנו (עד שמתקזז כל הסכום), ואז משאירים את המעשרות אצלינו ואוכלים אותם.
כמובן פתרון זה מועיל רק למעשר ראשון ומעשר עני, שאין בפירות עצמם קדושה (אלא רק הם שייכים ללוי או לעני), אבל תרומה גדולה ותרומת מעשר שיש בהם קדושה ואסור לנו לאכול אותם (זה סה”כ קצת יותר מ-1% מהפירות) אין להם פיתרון, ואותם מוכרחים לזרוק לפח האשפה, אחר עטיפה בשתי שקיות.